מלאכת שלמה על משנה מדות ה:ב

1מן הצפון לדרום קל"ה מן הכבש ולמזבח וכו' ק"ק לע"ד שברישא קאמר מן הצפון לדרום דמשמע שהולך למנות בתחלה מצד צפון ולסיים במה שבצד דרום ובסיפא כשבא לפרש התחיל לפ' מן הכבש ולמזבח דהיינו במה שבצד דרום ושם ביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה ניחא בסיפא דנקט סדרא דמן הצפון לדרום כמו שהקשיתי שראוי להיות אבל במן המזרח למערב קשה דמפ' התם צד מערב ברישא אע"ג דנקט לישנא דמתני' מן המזרח למערב. יש ספרים שכוליה פירקין משנה אחת ויש חולקים אותו לשתים ויש לארבעה ומתחלת מתני' בבבא דמן הצפון וכו' וכן הוא בתוי"ט וגם אני כך אעשה:

2מן הכבש ולמזבח ששים ושתים. אית דלא גרסי מלת מן והכי מסתברא. וגם הרי"א ז"ל מחקה. ואי קשיא דלעיל תנן בפרק שלישי המזבח שלשים ושתים וכן נמי תנן התם וכבש היה לדרומו של מזבח ל"ב נמצא דשיתין וארבע הוו והיכי קאמר הכא דס' ושתים הוו הא פריך לה התם בזבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף ס"ב) ומשני נמצא שראש הכבש פורח ועולה על כניסת היסוד [הגה"ה והוסיף התוספת יום טוב ולמאי דמפרשינן לעיל רפ"ג דאין יסוד לדרום מסיק בגמרא פרק חמישי דזבחים דף נ"ד דה"ק פורח אמה כנגד יסוד ופי' רש"י ז"ל במקום שהכניסה של יסוד ראוייה להיות ונמצאו שתי אמות נבלעות לתוך ל"ב של מזבח שהיה נכנס לתוך הפנימי שכנגד בליטה שהיסוד התחיל בה בדרום אמה אחת ע"כ. וכתוב בבית יוסף בטור אורח חיים סימן קכ"ג וז"ל ובשם רבינו האי גאון מצאתי כתוב שטעם ג' פסיעות משום דתפלות כנגד תמידין תקנום וכשהכהן עולה למזבח עם אברי התמיד היה עולה דרך ימין ומקיף ויורד דרך שמאל ובין כבש למזבח היו ג' רובדין של אבן ויורד בהם ג' פסיעות על עקב ואנו עושים כמו שהם היו עושין עכ"ל. ע"כ. ואיני יודע אם יש שום טעות]. והסובב ומגיע לראש המזבח נמצאו שתי אמות העליונות שלו מובלעים בשתי אמות של מזבח. וכתבו שם תוס' ז"ל היינו כלוי דס"ל בדמים ונקט כותיה משום תרגום דידן דמתרגמי' באחסנתיה יתבני מקדשא אבל לרב דס"ל דלא ה"ל יסוד בבנין ה"ל מזבח מן הצפון לדרום ל"א וכבש ל"ב הרי ס"ג וה"ל לשנויי שהיה פורח על הסובב אמה ע"כ. ועיין במה שכתבתי לעיל רפ"ג:

3מן הטבעות ולשולחנות ד' וכו'. מפרש הרמב"ם ז"ל בפ"ה דהלכות בית הבחירה דה"פ מן הטבעות למחצית השולחנות ארבע וממחצית השולחנות ולננסין ד' שכך כתב שם מקום השולחנות שמונה אמות. וכתב החכם הר"ר אפרים אשכנזי ז"ל וצ"ע למה לא הזכיר מקום השולחנות ע"כ ואני מצאתי שרש"י ז"ל כתב בפ"ק דיומא דף ט"ז ומקום השולחנות לא הוצרך לפרש שרחבו מפורש כבר בספר יחזקאל ע"כ והקשו שם תוס' ז"ל תימא דתנן במסכת חמיד פ' אמר להם הממונה בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים ננסין וכו' עד שבהן תולין ומפשיטין על השולחנות של שיש שבין העמודים והכא משמע שיש ריוח ד' אמות ביניהם וי"ל דהני אחריני נינהו דהני דהכא היינו שמונה שלחנות של שיש שהיו מדיחין עליהם הקרביים והנהו דהתם עומדת בין העמודים שבהן תולין ומפשיטים והבהמה מונחת על השלחנות כדי שלא תהא נגררת ע"ג קרקע. א"נ י"ל אע"פ שהיו רחוקים ד' אמות קרי לה התם בין העמודים דאע"פ שרחוקים ד' אמות לא היתה הבהמה נגררת בארץ שגוף הבהמה גדולה ומגיע לשולחנות כדאיתא בבראשית רבה דכשמרכיבין כבשי התמיד על הגמלים היו נגררין בארץ ע"כ:

4והמותר בין הכבש ולכותל וכו'. פירש הרמב"ם ז"ל התם פ' חמישי שנים עשר אמות וחצי לבין הכבש ולכותל ושנים עשר וחצי למקום הננסין וכן פי' ג"כ ה"ר שמעיה ז"ל וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל בפ"ק דיומא אותו העודף חלקהו חציו לדרום בין כבש לכותל וחציו למקום הננסין ע"כ. ועוד פירש שם מקום השולחנות ד' וכיון שנתננו לשולחנות ד' ונשארו כ"ה אמות אותם תחלוק למקום הננסין חציין וחציין בין כבש לכותל ולבי מגמגם בה די"ל הואיל ולא פירשה המשנה מקום השולחנות שמא עם מקום הננסין הוא כלול באותו חלק שאתה חולק כ"ה אמות העודפים ברוחב העזרה על ק' ועשר המפורשים נמצא מן הכבש ולכותל דרומי י"ב אמות ומחצה. ואני כך שמעתי שמקום השולחנות כלול עם מקום הננסין אבל מה ששנינו כאן והמותר בין כבש ולכותל ולמקום הננסין פירש לי מורי צדק רבינו יצחק בר' יהודה ז"ל י"ב מן העשרים וחמש הן בין כבש ולכותל ושלש עשרה למקום הננסין והשולחנות ונתן טעם לדבריו לפי שבין כבש לכותל מקום פנוי וכך יש צורך תשמיש של שולחנות וננסין ולבי מגמגם לפי שהיה לו לתנא לפרש וכיון שלא פירש צריך אתה לחלקו לחצאים ע"כ. ועיין במה שכתבתי בשמו ז"ל לעיל פרק שני סימן ה':