מלאכת שלמה על משנה מועד קטן א:ב

1ובשביעית. בגמ' פליגי בה ר' זירא ור' אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ובגמ' מפרש מאי בינייהו ובמסקנא אמימר מתני לה בהדיא ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בשביעית מפני שנראה כעודר וקשיא דר' אלעזר ב"ע אדר' אלעזר ב"ע ומי אמר ראב"ע כל שנראה כעודר אסור ורמינהי דתנן בפ"ג דשביעית עושה אדם את זבלו אוצר ר"מ אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך ראב"ע אוסר עד שיעמיק ג' או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע ומדקאמר עד שיעמיק אלמא שרי ראב"ע לחפור ולהעמיק בשביעית ולא חיישי' לנראה כעודר ומשני ר' זירא ור' אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק קודם שביעית וחד אמר אע"פ שמעמיק בשביעית מותר משום דזבלו מוכיח עליו דלא עביד משום עודר. וכתבו תוס' ז"ל דליכא למיחש להא דמאן דחזי החפירה לא חזי ליה לזבל שבחפירה ע"כ. ואיתה בירושלמי דשביעית פ"ג. וכתב הר"מ דילונזאני ז"ל בנכ"י והרי"ף והרא"ש ז"ל גרסי במועד ובשביעית אך הר"ן ז"ל כתב דלרבנן נמי אין עושין אמה בתחלה וק"ל א"כ כיון דרבנן דמודו לראב"ע בלכתחלה ואיהו מודה להו במקולקלת כמ"ש רש"י ז"ל אמאי נקט ראב"ע במועד תו דלא שייכא הכא מידי פלוגתייהו אלא גבי שביעית ע"כ וביד פ"א דהלכות שמיטה ויובל סי' ט':

2ומתקנין את המקולקלות. ביד פ"ח דהלכות יו"ט סי' ג' ובטור או"ח סי' תקל"ז וסי' תקמ"ד ובגמ' מפרש אם היתה עמוקה ששה טפחים ונסתמה עד טפח מעמיק אותם חמשה טפחים שנסתמו וכשהיתה בת שלשה טפחים ונסתמה עד חצי טפח פשיטא לן דאסור דטרחא דלא צריך הוא דבלאו הכי מעיקרא לא עברי בה מיא וכשהיתה י"ב ונסתמה עד טפחיים פשיטא לן נמי דאסור דטרחא יתירא הוא וכשהיתה שבעה ונסתמה עד טפחיים בעיא בגמ' ולא אפשיטא:

3ומתקנין את קלקולי המים. ביד פ"ז דהלכות יו"ט סי' ט' י':

4וחוטטין אותן. שאם נתמלא הבור מותר לחטוט ולהעמיק שהעפר תיחוח אבל חפירה בתחלה שהקרקע קשה לא משום דאיכא טרחא יתירא תוס' ז"ל: ובגמ' דייקינן חטיטה אין חפירה לא והיינו דוקא כשאין רבים צריכין להם אלא שהן בר"ה ומטעם שכתב הראב"ד ז"ל אבל רבים צריכין להם אפי' חפירה נמי מותר ובמסקנא דגמ' דייקינן לה ממתני' דקתני ועושין כל צרכי הרבים לאתויי חפירה שהיא צריכה לרבים:

5ומתקנין את הדרכים. שנתקלקלו מחמת רוב הגשמים מתקנין אותן בצרור ובסיד כעין שעושין ברוב עיירות:

6ואת הרחובות. שאחרי בתיהם ששם מטיילין ילדים וילדות:

7ואת מקוות המים. שאם אין בו מ' סאה מרגילין לתוכו מ' סאה וכל הני צרכי רבים הן:

8ועושין כל צרכי הרבים. פירשו כבר רעז"ל ברפ"ק דמסכת שקלים:

9ומציינין את הקברות. דליכא טירחא תוס' ז"ל: ובגמ' רמז לציון קברות מן התורה דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון ופי' רש"י ז"ל ורמז הוא שלא בא הכתוב להזהיר וללמד שיהא אדם עושה ציון דהא קרא לא כתיב אלא לעתיד ובגמ' יליף לה מקראי טובא ורב פפא מפיק לה מקרא דכתיב ואמר סולו סולו פנו דרך וכתבו תוס' ז"ל כל חד וחד מהני אמוראי נקיט מאי דהוה מסיק אדעתיה ולא פליגי אלא אורחא דמילתא דכל חד וחד מסיק אדעתיה מאי דלא מסיק חבריה אדעתיה ע"כ. וביד פ"ח דהלכות טומאת מת סי' ט':

10ויוצאין אף על הכלאים. מצוה לצאת כדאמרי' בגמ' ול"ד להני אחריני דקתני ומתקנין דהני חובה הוא כדמוכח בגמ' תוס' ז"ל: וכתב הר"ס ז"ל צ"ע מהו אף ויש לפרש ששנינו בפ"א של שקלים בא' באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ושם שנינו בט"ו בו יוצאין אף על הכלאים ולשון אף שם הוא מיישב לפי שחוזר למעלה למה ששנינו משמיעים על הכלאים כלומר אע"פ שכבר הכריזו על הכלאים בא' באדר יוצאין ג"כ בט"ו בו ומעתה גם אף ששנינו כאן הוא מיושב לפי זה ור"ל אע"פ שכבר יצאו על הכלאים בא' באדר יוצאין ג"כ בחה"מ של פסח דמסתמא בחול המועד של פסח הוא מדבר שהוא זמן התבואה בשדות עכ"ל ז"ל. וביד ס"פ שני דהלכות כלאים. ובגמ' מנין שאם לא יצאו ועשו כל אלו של תקון הדרכים שכל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום ת"ל והיה עליך דמים: ופרכינן בגמ' ואכלאים בחש"מ נפקינן ורמינהי דתנן ברפ"ק דמסכת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וכו' ויוצאין אף על הכלאים ומשמע קצת מתוך לשון הגמ' שהיא ברייתא מדמוסיף בה חלוקות שלא הוזכרו במשנה כגון ולקווץ את הדרכים אלא דלעיל מינה מוכח בהדיא שהוא בכלל ומתקנין את הרחובות ומ"מ קשיא ומשני ר' אלעזרי ור' יוסי ב"ר חנינא חד אמר כאן בבכור כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים פי' דעל התבואה יוצאין בט"ו באדר שקודמין לירקות וכאן בירקות: והא דלא פריך אכל הני דתנינן הכא כגון ומתקנין וכו' אע"ג דתנינהו נמי התם תירץ רש"י ז"ל משום דלאו פרכא היא דבדין הוא דמתקנין להו תרי זימני דכי מתקן להו בט"ו באדר אתו גשמים ומקלקלי להו והדרו ומתקנין להו בחש"מ אבל אכלאים לא שייך למימר הכי ע"כ. והתוס' ז"ל כתבו וז"ל במשנה פירשתי מ"ט לא מקשה על הנך ובירוש' מקשה מציינין על הקברות ולא כבר ציינו ומתרץ כגון שירד שטף מים של גשמים ושטפו ע"כ: ובגמ' א"ר אסי א"ר יוחנן לא שנו דאין יוצאין עליהם קודם אדר וקודם חש"מ אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין עליהם: