מלאכת שלמה על משנה מועד קטן ג:ו

1וחכמים אומרים לא כדברי זה וכו'. ולא שייך למימר היינו ת"ק דנימא כולהו אתו לפרש מילתא דת"ק כי ההיא דלא ירבה לו נשים בפ' שני בסנהדרין וההיא דהמקדש [*) צ"ל כההיא דהמזבח מקדש ד' פ"ג.] תוס' ז"ל: (הגה"ה לא נודע לי מה היא) ונמוקי יוסף ז"ל פי' ר"א אומר וכו' עצרת כשבת דקסבר ר"א בטעמא דרגלים מפסיקין שהרי דינם היה לעלות בשבת אלא שאם אתה אומר יעלו למנין ז' הרי הפסיקו הכל דז' ימים נינהו וכן עצרת בזמן שבית המקדש קיים שהיו לו תשלומין כל ז' וכיון שלא היו יכולין לומר עולין אמרו מפסיקין ועשו דין שלשים כדין ז' אבל משחרב בהמ"ק שאין לעצרת תשלומין כל ז' ואינה עולה אלא יום אחד הרי היא כשבת דעולה ואינה מפסקת וה"ה לר"ה ויום הכפורים:

2ר"ג אומר ר"ה ויה"כ כרגלים. וכ"ש עצרת אפי' בזמן הזה שהרי לר"ה ויה"כ ליכא תשלומין אפי' בזמן שבהמ"ק קיים:

3וחכמים אומרים וכו'. הן מכריעין עצרת שהוא כתוב בחשבון שלש רגלים יש לו דין הרגלים שמפסיקין ואין עולין אבל ר"ה ויה"כ שאינו חייב לעלות בהן ברגל אין בהם אלא דין השבת שעולין ואין מפסיקי' ע"כ. ובגמ' אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל הלכה כר"ג. עוד אמר שמואל הלכה כדברי המקל באבל והקשו תוס' ז"ל כיון דאמר שמואל הלכה כדברי המקל באבל אמאי איצטריך למפסק הלכה כר"ג וי"ל דחומרא נמי היא דאם קברו סמוך לחשכה ולא היה לו שעה לנהוג בו אבלות או קברוהו נכרים בי"ט או שמע שמועה בי"ט אם הם כרגלים אינם עולין למנין ז' ואם הם כשבת עולין ע"כ. ופי' הרמב"ם ז"ל וכן אם קבר מתו אפי' שעה אחת קודם עצרת או לפני יה"כ ור"ה יחשוב אחריהן ששה עשר יום לפי שהן כרגלים ולפיכך כשנקבר לפניהם ז' ימים בטלה ממנו גזרת שלשים ע"כ וכן דעת כל הפוסקים אע"פ שהוא חזר בו. וכתב בהלכות אָבֵל בפ' עשירי וכל הקובר את מתו אפי' שעה אחת קודם הרגל או קודם ר"ה ויה"כ בטלה ממנו גזרת ז' נמצא מונה לאחר ר"ה ויה"כ כ"ג יום ולאחר הפסח י"ו יום שהרי בטלה גזרת שבעה ושבעת ימי החג הרי י"ד וכן אם קבר קודם עצרת מינה אחריה י"ו יום אע"פ שהוא יום א' הרי הוא רגל ועולה לז' ימים ע"כ ושם בהשגות א"א יש כאן שבוש שהרי יום א' לפני ר"ה הרי הוא ז' ור"ה ז' ע"כ. ומ"ש הר"ב ולא ישלול ענין השלל פי' בערוך שהוא כמו מכליב ונ"ל שהוא מלשון שלל וביזה שכן השלל אחת הנה ואחת הנה ואינו מונח וצבור ע"כ וכן ג"כ בלשון ערבי קורין לתפירה שהיא כְשִינֵי הכלב שללא: