מלאכת שלמה על משנה נזיר ו:א

1שלשה מינין וכו'. ביד עד סוף סימן ב' רפ"ה דהלכות נזירות עד סוף סימן ה':

2והיוצא מן הגפן. בגמ' דייק היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא מתני' דלא כר' אליעזר דאמר אפילו עלין ולולבין במשמע הכתוב שאמר מכל אשר יעשה מגפן היין ואיכא דדייקי להא מסיפא דקתני עד שיאכל מן הענבים אבל לא מן הגפן עצמו ודלא כר' אליעזר:

3ואינו חייב וכו' פ"ק דעירובין דף ד' ותוס' פ"ק דסוכה דף ו'. וכתבו תוס' ז"ל ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית וה"ה בשתיה והיינו כמשנה אחרונה וכר' עקיבא דבסמוך משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין פי' וה"ה לאכילה ברביעית ושתיה בכזית כיצד משערין אותה מביאין זית אגורי ושוקעין בכוס מלא יין אם שותה כיוצא בו היינו כזית ואכילה משערינן דכמו שאכל מן הענבים נותנין בכוס מלא יין אם יוצא מן היין רביעית הרי אכל ברביעית וקשה לר"ת פי' זה דאין דרך התנא בשום מקום להקדים משנה אחרונה למשנה ראשונה בסדר. ועוד קשה דמתחלה נקט כזית דהיינו משנה אחרונה כר' עקיבא ומפסיק בה במשנה ראשונה ושוב חוזר לומר דברי ר' עקיבא שהוא כמשנה אחרונה ועוד קשה דלפירוש זה היה לו לשנות במשנה ראשונה עד שיאכל רביעית כיון דבאכילה פליגי דלישני דמתני' משמע דבאכילה לא פליגי. וע"ק דכי היכי דבעי תלמוד טעמא לדברי ר"ט שמביא פסוק בגמרא שמדמה שתייה לאכילה היה לו ליתן טעם למשנה ראשונה אמאי מדמה אכילה לשתיה לכך נראה לר"ת דמתני' דקתני ברישא עד שיאכל מן הענבים כזית היינו אכילה דוקא דבאכילה כ"ע מודו דבכזית לא פליגי אלא בשתיה דמשנה ראשונה עד שישהה רביעית יין כדרך כל שתייה ור' עקיבא סבר כיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורי נזיר בכזית דהיינו שתיה דכתיב לעיל מיניה וכל משרת ענבים לא ישתה והשתא וי"ו דוענבים מוסיף על ענין ראשון דכי היכי דענבים בכזית ה"נ שתיה דכתיבא לעיל מיניה בכזית עכ"ל ז"ל. ועיין עוד בתוס' דשם בפ"ק דעירובין דף ד' ותוסיף לקח טוב וז"ל בקיצור גפן כדי רביעית יין לנזיר נראה כפי' רש"י ז"ל דבסוכה דה"פ שאם אכל ענבים וחרצנים ולולבין איכא למ"ד ברביעית וזה ביין משערינן שיקח כוס מלא יין וישים בו עלין ולולבין כשיעור מה שאכל ואם יצא רביעית חייב ואם היה בא לשער במים היה יוצא רביעית בפחות שאין נגדשין ונברצין על שפת הכלי כמו יין וכה"ג תניא בתוספתא וכו' עד כאן:

4משנה ראשונה אומרת מלת אומרת ל"ג וכן ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל מחקה:

5ר"ע אומר וכו'. פ' אלו עוברין (פסחים דף מ"ד) ובפ' שבועות שתים בתרא (שבועות דף כ"א.) וס"ל לר' עקיבא דהיתר דהיינו פתו מצטרף לאיסור דהיינו היין אע"פ שלא נתפשט היין בכל הפת דאילו נתפשט היין בכל הפת אפילו רבנן מחייבי ליה משום טעם כעיקר. ועיין ג"כ במה שכתבתי בר"פ אלו עוברין ובפ' בתרא דע"ז סימן ב'. והתם בשבועות מוכיח מהכא דר' עקיבא לית ליה כר"ש בכל איסורי תורה דכל שהוא למכות דאי הוה ס"ל הכי למה ליה לצרוף כזית אלא ודאי דוקא גבי שבועות והא דס"ל דאם אמר שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב מטעם דהואיל ומפרש שבועה שלא אוכל כל שהוא ואכל כל שהוא חייב סתם נמי חייב בכל שהוא ועוד יש הוכחה אחרת שם בגמרא: