מלאכת שלמה על משנה נזיר ו:ג

1סתם נזירות שלשים יום. מה שכתב רע"ב ז"ל הוא פי' תוס' ז"ל אמנם ראה זה מצאתי מוגה במשניות בשם החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל סתר ברי"ש ותמהתי ושמחתי אם אמת הדבר. אחר זמן רב באו לידי המשניות של הרב הנזכר עצמן וראיתי שכן הגיה מבפנים סתר ברי"ש וכתב בחוץ ס"א סתם במ"ם ונ"ל לפרש האי גירסא דגרסינן סתר כלומר הסתירה של הנזירות שסתר נזירותו כמה סתר בסתירה אחת שלשים יום וכאן מיירי בסתירת התגלחת כמו שמפ' אח"כ ע"כ. עוד כתב על מה שכתב רע"ב ז"ל משום דבעי למיתני סיפא וכו' סותר שלשים יום כתב פי' זה רחוק עד מאד דמה ענין סתם נזירות לסתירתו ועל כן נראה דגרסינן סתר עכ"ל ז"ל:

2גלח או שגלחוהו לסטים. ביד פ' ה' דהלכות נזירות סימן י"ד ור"פ ששי. בגמרא בברייתא תניא נזיר שגלחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר ומוקמי' לה כגון שגלחוהו אחר מלאת ור' אליעזר היא דאמר לעיל פ"ג אם נטמא אחר מלאת ז' סותר וס"ל כל אחר מלאת ז' סותר כלומר בין אם נטמא אחר מלאת בין אם לא נטמא אלא שגלחוהו לסטים לגמרי שלא הניחו בו שיער כלל לתגלחת נזרו סגי ליה בתגלחת כל דהו דאמור רבנן כיון דבהנך ז' ימים גדלא מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגי לגלח בו תגלחת נזרו ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך לסתור כלל ומגלח תגלחת נזרו לאלתר ומביא קרבנותיו ומותר ביין. ועיין במ"ש לעיל פ"ג סימן ג':

3או שספסף לשון סוף רש"י ז"ל:

4כל שהוא חייב דלא כר' יונתן דפטר בברייתא אלא סתמא כר' יאשיה בר פלוגתיה:

5נזיר חופף וכו' בשבת פ"ד דף נ' ומוכח התם דחופף ומפספס היינו בנתר וחול וכדמוכח מסיפא. ואיתה נמי שם בפ"ח דף פ"א ותוס' שם פרק שמונה שרצים דף ק"י ותוס' דע"פ דף ק"א ודפ' החולץ (יבמות דף מ"ב) ודפ' בתולה נשאת (כתובות דף ה') ודפ' מרובה (בבא קמא דף ע') ודף פ"ב ודפ"ק דחולין דף י' ובדוכתי אחריני נמי והרא"ש ס"פ יום טוב שחל ובדוכתי אחריני ג"כ: חופף כמו חופף עליו כל היום לשון מגרד. מפספס שמפריד שערותיו זו מזו רש"י ז"ל. ושם בשבת פ"ד פי' מפספס מנפץ שערו. ושם פ"ח פי' חופף מחליק. ומתני' כר"ש דס"ל דדבר שאין מתכוין מותר ומ"מ אינו סורק דסתם סורק להסיר נימין המדולדלין מתכוין:

6ר' ישמעאל אומר לא יחוף וכו' ר"פ משילין:

7מפני שמשרת את השיער בגמרא בעינן מפני שהיא משרת את השיער תנן דהיינו מין אדמה שמשרת דוקא או דילמא מפני המשרת תנן דכל אדמה גזרינן אטו אותה דמשרת ולא אפשיטא וכיון דלא אפשיטא נקטי' להקל וכמו שהוא בפי' רע"ב ז"ל: