מלאכת שלמה על משנה נדרים ג:יא

1קונם. שאיני נהנה לבני נח משל בני נח מותר בישראל דכיון דאיקדש אברהם אתקרו על שמיה:

2שאיני נהנה לישראל. ירוש' ר"פ השותפין:

3שאין ישראל נהנים לי לוקח בפחות. כך צ"ל. ובגמרא מוקמי' מתני' בזבינא מציעא דלא הוי זבינא חריפא ולא זבינא דרמי על אפיה ולפיכך שוה בשוה לא דזימנין הוי הנאת מוכר וזימנין הוי הנאת לוקח ודשמואל דאמר בגמרא הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס מידו חייב בזבינא חריפא דודאי הוי הנאת לוקח לפיכך כי נאנס בידו חייב אפילו שוה בשוה דהנאת לוקח הוי:

4אִין [אם] שומעין לו. בנקודת חירק תחת האלף וכדפירש רעז"ל. אמר המלקט ולמאן דגרסי אין שומעין לו בצירי ה"פ אין לו תקנה אא"כ יקח בפחות וימכור להם ביותר כדי שלא יהנו ממנו אבל אין שומעין לו בני אדם להפסיד ממונם. ולגירסא דבחירק כתב בתוספת י"מ כי היכי דלא ליתפסו תנא בלישניה דתימר ליה אטו בשופטני עסיקי' הלכך קאמר תנא גופיה אם שומעין לו ע"כ:

5שאיני נהנה להם והן לי יהנה לאומות ביד פ"ז דהלכו' נדרים סימן ז' ח'. ובטור י"ד סימן רכ"ז. אכן הגיזרה דיהנה לאומות אינה נזכרת בלשון הרמב"ם ז"ל אלא כתב האיסור וממילא משתמעא תקנתא דמתני' אך בטור לא הביא כלשון מתני' כלל ופי' שאיני להן והן לי ר"ל משלהן והן משלי. יהנה לאומות ר"ל משל אומות והם יהנו משלו כי נאסר למכור ולקנות מישראל לא בפחות ולא ביותר:

6קונם שאיני נהנה לערלים. פ' הערל (יבמות דף ע"א) וכתבו שם תוס' ז"ל לא גרסי' שאיני דא"כ לא הוי נדר דהיינו דבר שאין בו ממש שאין אוסר על עצמו כלום כמו שאיני ישן דלא אמר כלום אלא אומר ר"ת דגרסי' שאני נהנה כלומר מה שאני נהנה יהא עלי קונם ומיהו גרסי' שפיר שאיני דאין דרך התנא לדקדק בלשונו כדאשכחן בפ בתרא דנדרים קונם שלא אתן תבן לפני בהמתך ובשבועות פ"ג הרי עלי שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין דכה"ג לא חל הוא ע"כ. עוד כתבו ז"ל ויש מקומות שהתנא לומד נדרים מלישנא דקרא כגון הכא שנא' כי כל הגויים ערלים וגו' ובריש פסחים גבי הללוהו כל כוכבי אור דקאמר הא קמ"ל דאור כוכבים אור הוא למאי נ"מ לנודר כדתניא הנודר מן האור אסור באורן של כוכבים והיינו דוקא היכא שאין הלשון ידוע מייתי שפיר ראיה מלישנא דקרא אבל במקום שלשון בני אדם חלוק מלישנא דקרא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ע"כ. ואיתה נמי בפ' אין מעמידין (עבודה זרה דף כ"ז) וכן כתבו שם ג"כ תוס' ז"ל:

7קונם שאיני נהנה למולים. שם פ' אין מעמידין. שאין ערלה קרויה אלא לשם גוים דכולהו אפילו מולים מיקרו ערלים כדכתיב כי כל הגוים ערלים אע"ג דאית בהו מולים:

8מאוסה היא הערלה. וכו' ביד בסוף הלכות מילה ובטור יו"ד סי' ר"ס:

9שלש עשרה בריתות נכרתו. ביד שם:

10שלא נתלה. וכו' ביד שם:

11לא נקרא שלם עד שמל. ביד שם. שלש עשרה בריתות צא וחשוב מונתתי את בריתי עד בריתי אקים את יצחק יש י"ג בריתות. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל אם לא בריתי וכו'. נ"ל שפירוש הפסוק לפי דרשא זו הוא כן אילו לא היה בריתי לא שמתי את היום ואת הלילה שהם חקות שמים וארץ ע"כ:

12והיה תמים. ד"א גדולה מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה דכתי' הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה. דבר אחר גדולה היא מילה שאלמלא היא לא ברא וכו' כך נראה קצת שהיא גרסת רש"י ותוס' והר"ן ז"ל במשנה. ובמשנה דבירושלמי נמי גרסינן לה אלא דהתם איתא בסיפא. ובגמ' בברייתא גרסי' לה אלא דמייתי לה מקרא דכתיב כי על פי הדברים האלה וגו'. ופי' הר"ן ז"ל שנאמר הנה דם הברית ואע"ג דהאי דם לאו דם מילה הוא אלא קרבן מ"מ כיון דבתורה כולה כתיב ברית ובמילה נמי כתיב ברית ומצות מילה שקולה כנגד כל המצות ע"כ. ובגמ' ג"כ פי' כי על כי הדברים האלה כרתי אתך ברית כלומר ברית מילה ששקולה ככל הדברים דהיינו כל המצות ע"כ. אחר זמן רב בא לידי ספר חן טוב שחבר החכם הה"ר טוביה הלוי ז"ל ומצאתי כתוב שם והילך קצת מדבריו אמנם עדיין אנו צריכי' למודעי למה לא אמר במשנה הלשון עצמו שאמר בברייתא ולא יצטרך רבי לכפול דבריו בברייתא ומה למי שגורסי' במשנה ר' מאיר במקום רבי למה לא פירש ר' מאיר דבריו במשנה לומר על שום מילה ואין לומר שנסמך על רבי שיבא אחריו למלא את דבריו גם נדקדק עוד דקדוק. ד' למה מביא פסוק ואתנה בריתי וכולי' ובמשנה לא הביאו. ה' בדבר אחר גדולה מילה שהיא שקולה וכו' במשנה הביא פסוק הנה דם הברית וכו' כמו שאמר רש"י ותוספות והר"ן בפירוש המשנה כולם יוכיחו שהיו גורסי' במשנה שנאמר הנה דם הברית וכו' ובברייתא הביא פסוק כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית מה זה שהביא כל א' פסוק לעצמו ולא נראה לו ראיית חברו. ו' בד"א ה"ג אמר במשנה גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא וכו' ובברייתא אמר שאלמלא היא לא נתקיימו וכו' והאריך לתרץ ע"ש בפ' לך לך דף מ"ה: