מלאכת שלמה על משנה נדרים ט:י

1קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאוה. כך הגיה ה״ר יהוסף ז״ל בכולו נאה בויו כו' וביד פ״ח דהלכות נדרים סימן ג' וז״ל שאיני נושא את פלונית הכעורה ונמצאת נאה שחורה ונמצאת לבנה קצרה ונמצאת ארוכה וכתוב שם בכסף משנה וא״ת מ״ש מאומר קונם שאני נושא פלונית שאביה רע ושמע שמת או שעשה תשובה אע״פ שאחר הנדר מת או עשה תשובה מותר כתב הריב״ש כבר תרגמה הרשב״א ז״ל דשגיאה היא לפי שאין כעורה נעשית נאה לכך לא היה בדעתו שתהא מותרת לכשתהא נאה אבל באביה רע עשוי הוא לעשות תשובה כו' [עי' בתיו״ט מ״ש בשם הר״ן] וכתב עוד הר״ן ז״ל אי נמי אי אמר שאיני נושא אשה שהיא כעורה כדקתני שאביה רע ה״נ דמשמע כל זמן שהיא כעורה אבל הכא כיון דלפלונית כעורה קאמר לא משמע כתולה נדרו בדבר ע״כ. ותמצא דברי הר״ן ז״ל בדף ס״ה ריש ע״ב דאיתה למתני' בריש פירקין (נדרים דף ס״ה) דפריך מינה לר' יוחנן דפי' מתני' דלעיל ר״מ אומר פותחין בנולד בנדר טעות דהא מתני' דהכא אשמעי' דין נדר טעות ואמאי תנייה תרי זימני לדבריו וקאי בקשיא:

2לבית ר' ישמעאל ויפוה. תנא שן תותבת היתה לה שנפלה שינה והושיבה שן אחרת במקומה והושיב לה ר' ישמעאל באותו מקום שן של זהב משלו והיינו שיפוה:

3וכי שכיב ר' ישמעאל פתח עליה ההוא ספדנא בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה המלבישכם שני וכו' כדכתיב גבי שאול. בפי' ר"ע ז"ל דת"ק לא שרי אלא בזמן שהיה הנדר טעות מעיקרו כגון שהיתה יפה בשעת הנדר פי' שאם היה יודע שהיא נאה לא היה נודר אבל אם היתה כעורה וייפוה הרי חל הנדר וכתוב בספר הלבוש יו"ד סי' רל"ב סעיף ו' ונ"ל דאפי' פתח אינו להתיר הנדר ע"י פתח זה דייפוה דנולד דלא שכיח הוא ע"כ. בסוף פי' ר"ע ז"ל ור' ישמעאל סבר שאע"פ שלא נעשית יפה אלא לאחר הנדר מותר ע"כ. אמר המלקט דס"ל כר' אליעזר דריש פירקין דפותחין בנולד הר"ן ז"ל:

4אל שאול בכינה. גרסי' שכן הוא בפסוק וי"ס דגרסי' המלבישכם שני עם עדנים וגו':