מלאכת שלמה על משנה נדה א:ד

1אע"פ שנשואה. דבעינן בתולת דמים פי' מדמי נדות ולא בתולת בתולים שאפי' ראת דם אחר נשואין מחמת בעילה או ראת מחמת לידה עדיין אני קורא לה בתולה והא דאמר רב כהנא תנא שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת קרקע בתולת שקמה ולא קתני נמי בתולת דמים. רב נחמן בר יצחק שני כי קתני מידי דלית ליה שם לווי אבל מידי דאית ליה שם לווי לא קתני רב שישא בריה דרב אידי אמר כי קתני מידי דתלי במעשה מידי דלא תלי במעשה לא קתני רב חיננא בריה דרך איקא אמר כי קתני מידי דלא הדר לברייתו אבל מידי דהדר לברייתו דכשתזקין מסתלקין דמיה לא קתני רבינא אמר כי קתני מידי דקפיץ עליה זבינא דבתולת בתולין וקרקע ושקמה נוחה ללקוחות יותר משאינם בתולות אבל בבתולת דמים לא ניתא להו בהו דאדרבה אי לא הויא בתולה ניחא להו טפי דכשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה:

2משיודע עוברה. לסוף שלשה ירחים ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר דכתי' ויהי כמשלש חדשים ומ"מ אינה ראי' גמורה משום דאיכא דילדה לט' ואיכא דילדה לשבעה ושמא ניכר עוברה לשליש ימיה דהיינו שני חדשים ושליש:

3וחכמים אומרים דייה שעתה. עד כ"ד חדש זמן הנקת התינוק וחכמים הם ר' יוסי ור' יהודה ור' שמעון דפליגי עליה בברייתא דסברי דשוב אין הדם חוזר מכיון שילדה עד כ"ד חדש ודלא כר"מ דס"ל שחוזר אם אינה מניקה ונעשה חלב אם היא מניקה. וה"ג בגמ' ת"ר מניקה שמת בנה תוך כ"ד חדש הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה לפי שאין הדבר תלוי אלא בהנקת התינוק לפי שהדם נעכר ונעשה חלב וכיון שמת חוזר הדם לקדמותו לפיכך כיון דביניקה תליא מילתא אם היתה מניקתו והולכת אפי' ד' או ה' שנים דיה שעתה דברי ר"מ ר' יוסי ור' יהודה ור' שמעון אומרים דיה שעתה אע"פ שמת שאין הדבר תלוי ביניקת הולד אלא מתוך צער לידה אבריה מתפרקין ודמה מסתלק ואינו חוזר עד כ"ד חדש הלכך ל"ש מת ול"ש חי לפיכך כיון דלאו בתינוק תליא מילתא אם היתה מניקה ד' או ה' שנים מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה שהרי לסוף כ"ד חדש חוזרת נפשה דהיינו דמה אליה: