מלאכת שלמה על משנה נדה ו:ג
מלאכת שלמה על משנה נדה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah 6:3
Open in the reader →1כל המיטמא מדרס וכו'. ובערוך בערך דרס כל מקום שבמשנה טמא מדרס הוא משכב ומושב מטמא אחרים וכל מקום שאומר טמא מת שמיטמא ואינו מטמא אחרים ומנין שכן הוא דתנן כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת ויש שמיטמא טמא מת ואינו מיטמא מדרס ואמרי' עלה לאתויי סאה ותרקב ואלו דברים מיטמאין הן בטומאת מת ואינם מטמאין אחרים כדין טומאת מדרס שהוא משכב ומושב ע"כ ועיין עוד שם יהנה לך יערב לך. ורש"י ז"ל דשבת פ' ר' עקיבא וגם תוס' ז"ל שם ודפ' כיצד הרגל ב"ק דף כ"ה כתבו דמקל וחומר דאיכא התם בברייתא אית לן בכל דוכתא כל המטמא מדרס וכו' והכי תניא התם מפץ במת מנין ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורים בזב בכל טומאותיו דכלי חרס אינו מטמא אלא מאוירו ומתוך שפיהן של אלו צר אין יכול להכניס אצבעו לתוכו ולמדרס נמי לא חזו ובהיסט נמי להכי אפקיה רחמנא להיסט כלי חרס בזב בלשון מגע כדכתיב וכל כלי חרס אשר יגע בו הזב למימרא דכל שאינו ראוי ליטמא במגעו אינו מיטמא בהיסטו ואפ"ה מיטמא באהל המת כדכתיב וכל כלי פתוח איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו הוי אומר זה כלי חרס וכתיב טמא הוא ואפי' פיו צר ראוי הוא להאהיל עליו מפץ שמיטמא בזב דהא ראוי למשכב אינו דין שיטמא במת. ומסיק התם דהאי ק"ו למפץ שמיטמא בשרץ הוא דאמרי' ליה וה"ק ומה פכין קטנים שטהורים בזב טמאים בשרץ מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא בשרץ אלא מפץ במת מנין נאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת מה בגד ועור האמור בשרץ מפץ טמא בו אף בגד ועור האמור במת מפץ טמא בו וג"ש מופנה משני צדדין היא כדאיתא התם. ופירש"י ז"ל מטמא טמא מת ראוי לקבל כל הטומאות קאמר והאי דנקט טמא מת משום דומיא דמדרס הזב דאב הטומאה הוא ע"כ: