מלאכת שלמה על משנה נדה ט:ה

1כולן טמאות. אית דגרסי שלשתן טמאות וכתב הרא"ש ז"ל הא דטמאות כולן ברישא ובסיפא מיהא נמי היא והסמוכה לה כתב הראב"ד ז"ל דדוקא ישנות שמתוך שינה הן דוחקות זו את זו וחוששים שמא דחקה אחת ונכנסה למקום חברתה אבל אם הם נעורות במטה אין לחוש להשמטה שאפשר לכל אחת מהן שתדע את מקומה ואם אומרת ברי לי שלא באתי למקום מציאת דם טהורה ע"כ:

2אימתי בזמן שעברו. אית דגרסי שעלו וכו' אבל אם עלו וכו'. וי"ס א"ר יהודה אימתי בזמן וכו' עליה משמע דגרסי' כלומר ע"ג החיצונה וכן משמע מן המפרשים ומלשון הטור שהועתק שם סי' ק"ץ בס' שלחן ערוך. לשון מורגל בפי הפוסקים תמצאנו בטור ח"מ בה"ש סי' קס"ט ובס"ס שפ"ט ושם בש"ע ג"כ תמצאנו ובספר הלבוש פעמים בסי' קס"ט וס"ס שפ"ט וגם בפ' ששי דב"ב סי' ו' בלשון רשב"ם כמו שהעתקתי שם אבל וכו' ע"כ הג"ה: אבל שם ביד פ"ט משמע קצת ממגיד משנה דגרסי' עליה הלמד בחירק והיוד בפתח וז"ל בקיצור דכיון שכתב רבינו למטה דכשעלו דרך מרגלות המטה כשנמצא תחת אחת מאותם החיצונות ממילא דדין זה הוא או בשעלו דרך עלייה או בדרך שיש לחוש בכל מקום שנמצא הדם לכל אחת מהם ע"כ אמנם אין הכרח ולא שום ראיה ממה שתמצא בקצת מקומות כתובה מלה זו עלייה בשני יודין והיה נראה נכון דגרסי' עלייה הלמ"ד קמוצה דלגירס' עליה הלמ"ד בסגול וההא בפתח קשה קצת לשון שלשתן דקתני דהרי אינם אלא שתים ע"ג החיצונה. ואעפ"כ לא גרסי' רק עליה וכדכתיבנא שגם בס' הלבוש שם סעיף ?נ' אבל אם עלו כולן דרך החיצונה כולן טמאות. וכן תמצא לשון זה בגמ' פ"ק דשבת ריש דף ט' אע"פ שהעביר דרך עליו חייב ופירש"י ז"ל דרך עליו שהגביהו למעלה מעשרה ע"כ. וכן שם בשם הירושלמי רפ"ק ר' יוסי אומר אם העבירו דרך עליה חייב ואם לאו פטור ע"כ. אחר זמן רב ראיתי שגם הר' יהוסף ז"ל הגיה ונקד עליה העין בקמץ והלמ"ד בסגול וכדכתיבנא:

3למה הדבר דומה. בגמ' בעי למה ליה למיתני למה הדבר דומה ומשני ה"ק להו ר"מ לרבנן מ"ש בדם דלא פלגיתו עלי ומ"ש בגל דפלגיתו עלי אבל רבנן סברי בשלמא בגל אימור עורב וכו' כדפי' ר"ע ז"ל:

4לגל טמא שנתערב בשני גלים. כך מצאתי מוגה:

5עד שיודע לך טומאה היכן היא. ס"א טהרתו היכן היא. ונ"א עד שתודע לו טומאתו ונמחקו מלות היכן היא ובכולה מתני' מצאתי מוגה כלשון הזה בדקה אחת מהן ונמצאת טהור היא טהורה ושתים טמאות שתים ומצאו טהור הן טהורות והשלישית טמאה שלשתן ומצאו טהור כולן טמאות למה הדבר דומה לגל טמא שנתערב בין שני גלין טהורים ובדקו אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור ושנים טמאים שנים ומצאו טהור הם טהורים והשלישי טמא שלשתן ומצאו טהור כולם טמאים דברי ר"מ שהיה ר"מ אומר וכו': וי"ס בדקה אחת מהן ומצאה טהורה וכו' ול"ג ונמצאת וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל:

6וחכמים אומרים בודק וכו'. ק"ק לע"ד דכיון דחכמים באו להקל הל"ל כיון שבדק עד הסלע או עד הבתולה טהור ושמא רוצים לומר שאע"פ שבדק פעם אחת עד הסלע או עד הבתולה יחזור ויבדוק שנית שמא לא דקדק יפה בתחלה וטהור וז"ל הרמב"ם ז"ל וחכמים ס"ל כי בשלש נשים בידוע בהכרח כי אחת היא רואה הכתם אלא שאין אנו יודעים מי היא אבל בגלים האלו יתכן שהטומאה אינה שם ואבדה שאכלתה חיה או שטפוה המים על כן כשיחפור עד שיגיע קרקע בתולה או עד שיגיע לסלע הותרו המקומות כולם אשר נתחפשו החפוש הזה ע"כ: