מלאכת שלמה על משנה אהלות יג:ו

1ולא כזית מן המת. אית דל"ג ליה:

2ולא כזית מן הנבלה ולא כעדשה מן השרץ. בתוספתא פליג ר' יהודה ואמר ממעטין כלל א"ר יהודה כל טומאה שאינה מן המת או שהיא מן המת ואינה מצטרפת עם אותה הטומאה הרי זה ממעטת ע"כ:

3ולא תבואה שבחלון כצ"ל:

4ולא ככי שאין בו ממש. הרמב"ם ז"ל שם ספט"ו פי' ככי דהכא בפירקי' שהוא קורי עכביש וז"ל נתמעט בקורי עכביש אם היה בה ממש ה"ז חוצצת ואם אין בה ממש אינה חוצצת ע"כ והראב"ד ז"ל השיגו שם ודימה האי ככי לההוא דתנן ספי"ז דכלים גבי שפופרת של קנה והשיב עליו מהרי"ק ז"ל שאע"פ שלשון ככי נאמר בפי"ז דכלים על מה שנמצא בתוך שפופרת של קנה לפי שאין דרך לשים בחלון מה שבתוך הקנה ועוד דלא שייך למימר בה שאין בה ממש לכך פי' רבינו שהוא קורי עכביש שדרכן להמצא בחלונות והן דומין ליריעה לבנה שבתוך הקנה ויש מהן דקין יותר מחוט ריר תולעת המשי וזהו שאין בו ממש עכ"ל ז"ל אכן בפי' המשנה פי' הפירוש האחר:

5ולא לבינה מבית הפרס וכו'. יש משניות דגרסי וכלה במקום לבינה ושיבוש הוא הר"ש ז"ל. ואיני יודע מאי קמ"ל. ונלע"ד שצ"ל יש משניות דגרסי נבלה במקום לבינה ושבוש הוא וכו' שכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל ולא נבלה מבית הפרס דברי ר' מאיר וחכמים אומרים הנבלה ממעטת וכו' וכתב כן מצאתי ויש ס"א שהוגהו לבינה ע"כ. ומשמע מהכא דאף הטמאים מדרבנן אין ממעטין והא דאמרינן בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ') דעובד כוכבים שישב בחלון ממעט אף על גב דעובדי כוכבים הרי הם כזבין לכל דבריהם י"ל דשאני טומאת בית הפרס דאית לה עיקר מדאורייתא דמחמת ספקא דמת אתיא. מחדושי הרשב"א ז"ל שם פרק לא יחפור:

6מפני שעפרה טהור. בתוספתא פליגי ר"ש ורבנן בלוֹבַן לבנים מבית הפרס רבנן אמרי לבינה מטמאה ור"ש מטהר שלא אמרו אלא גוש כברייתו ור"מ ורבנן דהכא סברי כרבנן דר"ש אלא סברי רבנן דהכא כיון שאם החזירה לעפרה טהורה ממעטת א"נ רבנן סברי כר"ש וה"פ מפני שעפרה של בית הפרס אם עשה ממנו לבנים טהור:

7הטמא אינו ממעט. בין שהוא טמא מחמת עצמו כמו כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ בין שהוא טמא מחמת קבלה כמו כביצה אוכלין מוכשרין. הר"ש והרא"ש ז"ל: