מלאכת שלמה על משנה ערלה א:ז

1והלולבים. של גפנים. לולבים אלו הן הנצנים הרכים דאוכלין אותן הקיהות כדאיתא במה שכתבתי בשביעית פ"ד סי' ח' גבי בוסר:

2ומי גפנים. יש שפירשו המים שיוצאים כשחותכין הלולבין או העלין ויותר נראה לפרש שכאשר הגפנים בסמדר נופלין מהן כמו מים [הגהה על הפי' שהביא ר"ע ז"ל כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה ובערוך לא פירש כן וע"ש ע"כ:]:

3והסמדר. פי' רש"י ז"ל בפ' כיצד מברכין הענבים כיון שנפל הפרח וכל גרגיר נראה לעצמו קרוי סמדר ואינו כן שזהו פתח הסמדר שנפתח הנרתיק כמו הקפרס וניכר השושן הקטן שבו אבל בעודנו סתום השושן והגרגיר בתוכו קרוי סמדר ופירוש סמדר סמר דר וסמ"ך וצד"י מתחלפים וכן כתב הרב ז"ל גבי פתח הסמדר:

4וברבעי. דאינו קדוש דמיחייב בפדיון אלא פרי והני לאו פרי ואין בהן קדושה דתניא בת"כ תבואתו מלמד שאינו נפדה אלא תבואה מכאן אמרו אין פודין את הרבעי עד שיבואו לעונת המעשרות ועונת המעשרות היינו בוסר או גירוע כדתנן בשביעית:

5ובנזיר. דס"ל לתנא דמתני' כרבנן דפליגי אדר' אליעזר בפ' ג' מינין דסברי דקרא דמיין ושכר יזיר כללי ופרטי מידריש ומה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף כל פרי ופסולת פרי ודלא כר' אליעזר דדריש לי' בריבה ומיעט ומכל אשר יעשה מגפן היין אפי' עלין ולולבין במשמע:

6ואסורין באשרה. דבע"ז לא קפדינן אפרי דכתיב ולא ידבק בידך וגו':

7ר' יוסי אומד הסמדר אסור. בירוש' מפ' דר' יוסי אכולהו קאי:

8א"ר יהושע וכו'. כל דבר המעמיד כיון שעומדת ומתקיימת הצורה מחמתו חשיב כאילו הוא הוי גופא דאיסורא. ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. ועיין במה שנכתב פ"ז דשביעית סי' ו':

9בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי. כתב הר"ש שירילי"ו ז"ל בשם הר"י ז"ל דבירוש' בעי מה שרף פרי או פגין פרי וה"פ היכי תנן מפני שהשרף פרי או מפני שהפגין פרי אבל שרף הפגין לא הוי פרי ובעי ומאי נפקא לן מינה אי פגין אסור או שרף ומתרץ נפקא מינה אם העמיד בשרף פגי תרומה אם אמרת דשרף פרי הוי אסור ואי אמרת פגין הוא דהוי פרי מותרין שהניית של ערלה אסור והניית תרומה מותר ע"כ: