מלאכת שלמה על משנה פסחים א:ה
מלאכת שלמה על משנה פסחים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Pesachim 1:5
Open in the reader →1ועוד א"ר יהודה. סייעתא לדבריו דאמר דתלתא זימנא הוו זמן אכילה וזמן תלייה וזמן שריפה ממה שקבלה בידו שבמקדש שתי חלות וכו':
2שתי חלות שבתודה. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
3פסולות. ר' חנינא מפ' לה כמו שהעתיק ר"ע ז"ל. ובמסקנא דבי"ג איירי שנשחט עליהם הזבח ונשפך הדם והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שא"ר חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני רבוי שלהן לא ימצא אוכלין הלא מותרין לזרים מתוס' ז"ל. ובגמ' תנא משום ר' אלעזר כשרות היו כל זמן שמונחות וכו' והקשו תוס' ז"ל מאחר דכשרות היו אמאי משהין אותן עד שעת האיסור ותרצו דהיינו כר"ג דאמר תרומה כל חמץ ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלין האחרונה בסוף חמש והכי משמע בירושלמי ע"כ. עוד בגמ' תניא אבא שאול אומר שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתים חורשות כל העם אוכלין ניטלה אחת וכו': ובירושלמי נמי תני שתי פרות חורשות בירושלם וירושלם לא כמקום שנהנו שלא לעשות מלאכה בי"ד היא כיון שמתקבצין בה מכל המקומות ומשני נראות כחורשות ולא חורשות ממש רק מהלכין בהן ארוכות וקצרות לסימן: אית תנאי תנו שתי נרות דולקות ואית תנאי תנו שני סדינין א"ר פנחס ולא פליגין מ"ד שתי פרות שתי נרות בחול מ"ד שני סדינין בשבת: ובעי התם ויקבעו לה תקיעה לסימן ומסיק אם אומר את כן אף הם סבורין שמא לתמיד הן תוקעין והן מתקלקלין ע"כ:
4על גב האיצטבא. ס"א האיצטווה בכל מקום שהוא שנוי כגון בפ' בתרא דשקלים ובפ' לולב וערבה: גמרא תני תנא קמיה דרב יהודה על גב האיצטבא פירוש על הכסא ממש א"ל וכי להצניען הוא צריך תני על גג האיצטבא אמר רחבא א"ר יהודה הר הבית סטיו כפול היה פי' האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו היקף עוד אחר ותנ"ה: ובערוך הביאו בערך אסטווה בוי"ו. ועיין במ"ש בפ' לולב וערבה סי' ד'. נטְלה נטְלוּ כך נקד הח' הר"מ דילונזאנו ז"ל הטי"ת בשב"א:
5ר"ג אומר חולין נאכלין כל ד' ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש. בגמרא אמרי' דלאו מכריע הוא פי' רש"י ז"ל דבשלמא אי הוה תנן ר"מ אומר אחד חולין וא' תרומה כל חמש ר' יהודה אומר אחד חולין ואחד תרומה כל ד' ור"ג אומר חולין כל ד' ותרומה כל חמש הויא הכרעה אבל השתא דאינהו לא אדכור תרומה וחולין כלל ולא גלו דעתם שיהא שום רמז דין לחלק ביניהם לאו הכרעה היא אלא דעת שלישית ע"כ: ותוס' ז"ל פירשוהו בסוף פירקין בענין אחר. גם בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קי"ו) האריכו בזה ע"ש: