מלאכת שלמה על משנה פסחים י:ז

1מזגו לו כוס שלישי וכו' ביד שם פ"ז סימן י' ובטור א"ח סי' תע"ט וסי' ת"פ. ולא שמעי' ממתני' דברכת המזון טעונה כוס דהכא ד' כסי תקינו רבנן משום חירות אלא כיון דאיתנהו כל חד וחד ראוי שיעשה בו מצוה אבל בשאר ימות השנה לא בעי כוס שאף כאן מעיקרא אין הכוס בא בשביל ברכת המזון אלא בשביל חירות:

2רביעי גומר את ההלל. כך נמצא בקצת ספרים דל"ג מלת עליו ה"ר יהוסף ז"ל. גרסי' בגמ' ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר' טרפון ע"כ. וכתב רש"י ז"ל הכי גרסי' רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו הלל הגדול. ומפ' בגמ' למה נקרא הלל הגדול מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם כדכתיב הודו לאל השמים נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול ע"כ. וכן כתב הרשב"ם ז"ל ותוס' ז"ל כתבו רביעי אומר עליו הלל הגדול רביעי גרסי' ולא גרסי' חמישי אבל הרי"ף והרמב"ם ז"ל גרסי בברייתא כוס חמישי אומר עליו הלל הגדול דברי ר"ט. וכתב הר"ן ז"ל שהר"ז הלוי סובר דר"ט פליג אמתני' דתנן בריש פירקין לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ור"ט ס"ל דחמשה ולא נהירא וכו' עד ועוד דלא אשטמיט חד תנא למיתני ולא יפחתו לו מד' כוסות של יין ר"ט אומר חמשה והעלה דמצוה מן המובחר לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול ושכן מטין דברי הרמב"ם ז"ל:

3ואומר עליו ברכת השיר. גמ' מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ופי' רשב"ם ז"ל יהללוך וגומרין בו בא"י נולך מהולל בתשבחות וזו היא ברכת השיר דמתני' כלומר ברכת השבח ע"כ. וכתבו התוס' וקמ"ל דאפי' במקום שלא נהגו לברך אחרי ההלל בלילי הפסח צריך לברך דאי נהגו פשיטא א"נ דאפי' במקום שנהגו ה"א דוקא בימים אבל בלילה אין צריך קמ"ל ע"כ. ועוד כתבו ז"ל ר' יוחנן אמר נשמת כל חי נראה ה"פ אף נשמת כל חי אחר יהללוך דאלת"ה אנן כמאן עבדינן וקורא ר' יוחנן לנשמת כל חי ברכת השיר לפי שבשבתות אומרים אותו אחר פסוקי דזמרה ע"כ וז"ל רשב"ם ז"ל בתלמוד מוגה ור' יוחנן אמר נשמת כל חי יהללוך ונשמת כל חי דהיינו ברכת השיר דמתני' דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל ומ"ש ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת ע"כ:

4בין הכוסות. בפירקין דף קי"א:

5בין שלישי לרביעי לא ישתה. כתב רשב"ם דהה"נ יין שלפני המזון אינו משכר ואם רצה לשתות בין ראשון לשני ישתה דהא לא ממעט תנא אלא בין שלישי לרביעי. וכן כתב הכל בו בשם ה"ר יונתן ז"ל בסי' נ' וכתב עוד דמ"מ ראוי להזהר שלא לשתות בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול דאיכא למימר דהאי דנקט בין שלישי לרביעי ולא ביאר בין ראשון לשני משום דמילתא דלא שכיחא היא להיות אדם שותה כ"כ קודם אכילה שישתכר וימנע מעשות הסדר ע"כ והר"ן ז"ל כתב בדף רנ"ב אפסקא דלא יפחתו לו מד' כוסות של יין דאע"ג דאמרי' דבין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה משמע דודאי דהיינו בין כוסות אבל לא באמצע הכוס שאחר שמזג הכוס לספר עליו יציאת מצרים שהוא מן התורה אינו בדין שימזוג כוס אחר וישתה ועוד שהרי אומר עליו ב' פרקים מן ההלל וברכת אשר גאלנו שהן מפסיקין אותו בעל כרחו משתייה ע"כ. ובסוף אותו סימן חזר בו הכל בו וכתב ובין הכוסות הללו כבר בארנו שאם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה וגם לא לאחרי הרביעי ובאר הראב"ד ז"ל הטעם לפי שאם ישתה אחר ד' כוסות לא תהי' נכרת שתייתם אם היא למצוה אם לאו ע"כ: