מלאכת שלמה על משנה ראש השנה א:ט

1מי שראה את החדש וכו' ראש פ"ג דהלכות קדוש החדש וסי' ד':

2ואם צודה להם כו'. וכתב בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תקכ"ג דגרסי' בירוש' א"ר יצחק דברה תורה בכל לשון והאיש משתאה לה כל גרב שמחזיק סאתים ואם צודה להם לוקחים בידם מקלות ושלשה עניינים אמר ולפי שאמרה המשנה לשון זה ושהא בא בכל מקום בענין אחר א"ר יצחק כן כי לשון צודה ברוב המקומות לשון ציד אמר שהתורה ג"כ אינה נמנעת מלומר דבר בלשון שמשמעו ענין אחר כמו והאיש משתאה לה שבכל מקו' אותו לשון מלשון שואה ושאיה יוכת שער ועכשיו דברה תורה באותו לשון בענין עיכוב והמתנה כתרגומו וגברא שהי בה מסתכל ויש מתרגמינן וגברא שהי והכל מלשון המתנה וממנו למדו חכמים שלא להמנע מלומר בלשון זר וכמו שאמרו כל גרב שהוא מחזיק סאתים ולשונו המורגל מאו גרב או ילפת והיה להם כאן לומר כל חבית או כל כלי ומה שאמרו שלש מאות גרבי יין ושלש מאות גרבי שמן אינו בענין זה שהיין והשמן שהזכירו עמהם מגלים עליהם וכן כאן שאמרו צודה להם היה להם לומר אם היה להם אורב או כענין זה או לשון אחר מענין זה ואפ"ה לא נמנעו מלהוציא הענין בלשון זה זהו מה שאני מפרש בו עד שנשמע בו טוב מזה ע"כ:

3שעל מהלך הוא נתינת טעם למאי דקאמר בכולה מתני' ואיתה בירוש' ס"פ טרף בקלפי וס"פ שני דמגילה:

4מחללין את השבת עדים שראו את החדש ואפי' עדים המעידין עליהם כשאין ב"ד מכירין עדי החדש מחללין את השבת להעיד עליהם כדמוכח לקמן ר"פ שני שהלך ר' נהוראי אצל העד באושא להעיד עליו תוס' ז"ל: