מלאכת שלמה על משנה ראש השנה ב:ה

1חצר גדולה וכו' פרק שני דהלכות קדוש החדש פ"ז:

2ובית יעזק גמ' איבעיא להו בית יעזק תנן דלישנא מעליא הוא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דילמא בית יזק תנן דלישנא דצערא הוא על שם כאילו שאסורים בזיקים שאין זזין משם כל היום (הגהה הוא פי' רש"י ז"ל והקשו עליו בתוס' מאי מייתי מסעודות גדולות הא ע"כ קודם ר"ג הכי הוה לכך נ"ל דמיבעיא ליה אם אותו מקום צר להם או מרווח ומייתי ראי' דמרווח: וא"ת כיון דאיסור שבת עלייהו האיך יוצאים מחצר לחצר ר"ל כיון דקודם דפרצו בה היו יכולין ללכת בכל העיר גם עתה משנפרצה אלא כמה מבואות וחצרות פתוחים לאותו חצר שיהו יכולים להלך בה כד' אמות ע"כ. ומצאתי שכתוב בספר חכמת מנוח על זה הדבור וז"ל וא"ת כיון דאיסור שבת וכו' נ"ב מקשה לפי פירושו שפי' דמיבעיא ליה אי צר אי מרווח הרי במתני' קראו חצר וחצר יש לו שיעור שהרי אפי' קרפף אינו יותר מבית סאתים וא"כ מאי מקשה הרי פשיטא אי באו עדים הרבה ע"כ היה צר להם ואי לאו לאו אלא ע"כ מקשה אי היו צריכיין כולם לשבת בחצר זה ופשיטא דלפעמים צר להם או שמא היו יכולין לצאת לחצרות אחרים שהיו פתוחים לה אם זה החצר צר להם וא"כ היו תמיד יושבים בריוח ודוק ע"כ): אמר אביי ת"ש סעודות גדולות עושין להם אלמא לא הוה להו צערא ודחי דילמא תרתי הוו עבדי. ועיין בתוס' דמנחות ר"פ כל קרבנות:

3בראשונה לא היו זזין וכו' פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ה:)

4שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח וכו' פכ"ז דהלכות שבת סי' ט"ז וכתבו תוס' ז"ל והא דלא חשיב לה בפ"ק דביצה גבי דברים שהתירו סופם משום תחלתם משום דבהך לא קשה לן מידי דמתני' היא דאכל הני דהתם פריך תנינא ומשני להו ע"כ:

5מן הנהר שהוא גדל פתאום ושוטף את בני העיר ואת הילדים רש"י ז"ל. ונלע"ד דה"ה אם איזה אדם טבע בנהר או בים אלא רש"י הוכרח לפרש כן משום דלא קתני מן הטביעה ועוד דדומיא דדליקה וגייס ומפולת דהוו פתאום וכולל קתני נמי נהר שהוא צרה פתאומית כוללת דוק: לסטים לא גרסי' בירושלמי לא כאן ולא בפרק ואלו עוברין סי' ז':