מלאכת שלמה על משנה ראש השנה ג:ד

1בתעניות. דאמרינן במסכת תעניות תקעו הכהנים תקעו רש"י ז"ל:

2בשל זכרים אילים. דמתרגמינן איל דכרא:

3כפופין. פי' רש"י ז"ל שסתמן כפופין ע"כ ומשמע דגם ברישא ר"ל שסתם קרן דיעל פשוט: וכתב הר"ן ז"ל ומקום שיש חצוצרות אין שופר פי' רש"י ז"ל כגון תעניות והקשה הראב"ד ז"ל מדאמרינן בפ"ק דתעניות במה מתריעין בשופרות ותירץ דהכא בתקיעה שבסוף כל ברכה וברכה מאותם שש ברכות שמוסיפין ומאי דאמרינן בפ"ק דתעניות שמתריעין בשופר היינו בשעה שמרבין בתפלה ותחנונים והיינו דאיכא מ"ד התם דאין מתריעין אלא בפה והכא תנן בהדיא בשל זכרים כפופין אבל הרז"ה ז"ל כתב שראה בתשובת הגאונים ז"ל שנהגו לתקוע בתעניות בשופר וה"נ מוכח בירושלמי דגרסינן התם וכו' עד ולפי זה הא דתניא מקום שיש חצוצרות אין שופר היינו בשעת מלחמה שתוקעין בחצוצרות כדכתיב והרעותם אבל בתעניות בגבולין בשופרות מתריעין ולא בחצוצרות והיינו טעמא משום דכיון דאמרינן בשעת מלחמה מתריעין ילפינן מינה לכל צרה וצוקה שלא תבא על הצבור דמתריעין ומיהו כיון דחצוצרות בכינופיא דכולהו ישראל הוא דאשכחן להו כדכתיב והיו לך למקרא העדה ותעניות בגבולים לאו כינופיא דכולהו ישראל נינהו מתריעין בשופר כראש השנה ולא בחצוצרות וכן נהגו בכל מקום בשופר בתעניות עכ"ל ז"ל: ושם בפ"ק דתעניות תירץ וז"ל דיש לנו לומר דכי אמרינן התם בפרק ראוהו ב"ד דמצות היום בחצוצרות דוקא בתעניות שבמקדש שהם במעמד כל ישראל שם בלבד אמרו כך אנו צריכין לומר כיון שסוגייתנו והירושלמי מוכיח דבתעניות אין תוקעין אלא בשופר ע"כ:

4שופר מקצר וכו'. פ"א דהלכות תעניות סי' ד' ובטור א"ח סי' תקפ"ו. גרסי' בגמ' רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתני' בחצוצרות ושופר א"ל רבא לא אמרו אלא במקדש תנ"ה בד"א במקדש אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר מקום שיש שופר אין חצוצרות: ואח"כ מייתי בגמ' וכן הנהיג ר' חלפתא בצפורי ור' חנניא בן תרדיון בסכני וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי המזרח ובהר הבית בלבד ופי' רש"י ז"ל וכך הנהיג במשנתנו שופר וחצוצרות: בשערי מזרח ובהר הבית חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית ויש אומרים בשערי מזרח בעזרת הנשים ע"כ. אמר רבא ואי תימא ריב"ל מאי קראה דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' לפני המלך ה' הוא דבעי' חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא ע"כ בגמ' אמנם האי וכן הנהיג ר' חלפתא לא מצאתיו רק בתוספתא דס"פ ראשון דתעניות ומיירי כפשוטה דמתני' דמעשה בימי ר' חלפתא ובימי ר"ח בן תרדיון דבפ' שני דתעניות סימן ה' שרוצה לומר שם שהנהיגו לומר בגבולים מי שענה וכו' כמו שמפורש שם בארך ע"ש. וק"ק דלכל הפחות מאחר שהתלמוד סובר פה דשהנהיגו קאי ג"כ אשופר וחצוצרות הל"ל תנא וכן הנהיגו וכו' דדוחק גדול לומר דקאי אתניא נמי הכי דהא הוי אפכא ממש ואיך שייך למיתני בתריה וכן הנהיג ואי קאי ארב פפא ב"ר שמואל דסבר למיעבד וכו' כ"ש שהוא דוחק יותר גדול שמלת וכן שהיא לשון התוספתא כדכתיבנא לקחה התלמוד מושאל לסומכה למאי דהוה בעי למיעבד רב פפא בר שמואל: