מלאכת שלמה על משנה סנהדרין א:ב

1מכות בשלשה פרק הנחנקים (סנהדרין דף פ"ז) ובפירקין דף ט':

2בעשרים ושלשה ירושלמי ובבלי ר' אבהו אמר מכות בכ"ג שפעמים שמת ממכותיו והרי יש בו דיני נפשות. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל משום ר' ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה לא מצאתי בכל הספרים:

3עבור החדש בשלשה רשב"ג אומר וכו' ירושלמי ובבלי בר קפרא שמע כולהון מהדא יברכך ה' וישמרך מכאן שמתחלין בשלשה. יאר ה' פניו אליך ויחונך מכאן שנושאין ונותנין בחמשה. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום מכאן שגומרין בשבעה. ר' יהושע בן לוי שמע מהכא ויקח רב טבחים את שלשה שומרי הסף מכאן שמתחילין בשלשה. וחמשה אנשים מרואי פני המלך מכאן שנושאין ונותנין בחמשה ושבעה אנשים מרואי פני המלך מכאן שגומרין בשבעה. א"ר יונתן מכאן לסנהדרין גדולה של כל ישראל ויקח שר הטבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה וכו' הרי שנים ושבעה אנשים מרואי פני המלך הרי ט' וששים איש מעם הארץ הרי שבעים חסר אחד ומן העיר סריס אחד הרי שבעים. ואית תנאי שבעים ואחד ויקח רב טבחים את שלשה שומרי הסף ושבעה מרואי פני המלך וששים איש מעם הארץ ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ע"כ:

4עבור החדש בת"כ פרשה ט' דפרשת אמור. ובגמרא דייקינן חישוב חדש לא קתני דנימא שצריך שלשה לחשוב אם יעברו את החדש דבחושבנא תליא מילתא אע"פ שצריך לעברו משום ירקייא ומשום מתייא אפ"ה חושבנא בעי כדתנן במס' ערכין אין פוחתין מד' חדשים וכו' קדוש נמי לא קתני דנימא דצריך שלשה לקבל עדות החדש מפי העדים ולומר מקודש החדש אלא עיבור החדש קתני דמשמע שצריך שלשה לומר מעובר וקשה אמירה זו למה לא ליקדשוה ביום שלשים וממילא כי מקדשינן ליה למחר מיעבר החדש שעבר דיום שלשים בתריה שדינן ליה ומשני אביי תני קדוש החדש והכי תניא נמי בהדיא בברייתא קדוש החדש ועבור שנה בשלשה דברי ר"מ והכי תריץ נמי בירושלמי. ורבא אקשי עליה דאביי דדרך תנא לטעות בגרסא ולחסור תיבה אחת ע"י שכחה אבל אין נחלף לתנא בין גרסת קדוש לגרסת עבור אלא אמר רבא הכי קתני קדוש ביום עבור בשלשה אחר עיבור ליכא קדוש פי' קדוש ביום עבור כגון בחדש חסר שעבר צריך שלשה לקדש ר"ת הבא ביום שלשים לחדש שעבר אבל לאחר עיבור פי' אם עשו חדש שעבר מלא וקבעו ר"ח ביום שלשים ואחד אין אומרים בו מקודש מקודש ור' אלעזר ב"ר צדוק היא דאמר בפ' שני דר"ה אם לא נראה בזמנו דהיינו ביום שלשים אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ורב נחמן אוקי לה אליבא דפלימו דאמר אפכא בזמנו אין מקדשין אותו שאין צריך לעשות חזוק לדבר שהרי בזמנו בא שלא בזמנו מקדשין אותו והכי קתני קדוש אחר עיבור בשלשה ביום עיבור ליכא קדוש ורב אשי אמר לעולם חישוב קתני פי' לחשב אם יעברו את החדש דבחושבנא תליא מילתא דצריך לחשב תולדות הלבנה שאם תקדים שלשה ימים או שנים לקביעות החדש לא מעברינן ליה דתמהי בה אינשי ומאי עיבור חישוב דעיבור ואיידי דקבעי למיתני עיבור שנה תנא נמי עיבור החדש דגבי שנה לא סגי דלא ליתני עיבור דאמירה בעי שיקדשו אדר שני לשם אדר דאי שתקי ממילא לשם ניסן מיקבע ומתני' הכי דייקינן מינה חישוב חדש אין קדוש חדש לא דלא צריך לקדושי לא חדש מלא ולא חדש חסר כר' אליעזר דאמר בברייתא בין בזמנו בין שלא בזמנו אין מקדשין אותו דאמר קרא וקדשתם את שנת החמשים שנה שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים נמצא ששלשה מחלוקות בדבר ר"א ב"ר צדוק סבר בזמנו מקדשי' שלא בזמנו אין מקדשין ופלימו ס"ל אפכא ור' אליעזר ס"ל בין בזמנו בין שלא בזמנו אין מקדשין אותו:

5בשלשה מתחילין וכו' ביד פ"ד דהלכות קדה"ח סי' ט' י':