מלאכת שלמה על משנה סנהדרין ה:ג
מלאכת שלמה על משנה סנהדרין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Sanhedrin 5:3
Open in the reader →1אחד אומר בשנים בחדש וכו'. פ"ק דפסחים ד' י"א ואיתה נמי בר"פ בן סורר:
2שזה ידע בעבורו של חדש וזה לא ידע. הקשו תוס' ז"ל וא"ת היכי דייק מהכא בריש פ' בן סורר דבדיני נפשות אזלינן בתר רובא דרובא דאינשי טעו בעבורא דירחא שאני הכא דכוונו שניהם ליום אחד וי"ל דאם איתה דלא אזלינן בתר רובא ה"ל כחוזר ומגיד במאי דקאמרי אח"כ דהרי כבר הוכחשו מידי דהוה אאחד אמר בשלשה ואחד אומר בה' דאפילו כוונו ליום אחד עדותן בטלה ולא אמרינן חד טעה בשני עבורי משום דבשני עבורי לא טעו אינישי כדאמרינן בגמרא ע"כ:
3אחד אומר בשלשה ואחד אומר בה'. נראה דהה"נ אחד אומר בשתים ואחד אומר בד' דעדותן בטלה אלא משום דבעו למתני גבי שעות בשלש וחמש פלוגתא דר"מ ור' יהודה תנא הכא דגבי ימים כולהו מודו דעדותן בטלה. ושם בפסחים מפ' רבא דלר"מ אין אדם טועה אלא ב' שעות חסר משהו ומעשה דעדות רציחה או דעבירה כי הוי או בתחלת שתים או בסוף שלש וחד מינייהו קטעי ב' שעות חסר משהו הלכך אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש מודה ר"מ דעדותן קיימת אבל אחד אומר בג' ואחד אומר בחמש ס"ל דעדותן בטלה דטפי מהם לא טעו ור' יהודה ס"ל דאפילו בהא עדותן קיימת דאדם טועה בשלש שעות חסר משהו ומעשה דהאי עדות כי הוה או בתחלת שלש או בסוף חמש וחד מינייהו קטעי שלש שעות חסרי משהו ופרכינן עליה מדתנן בריש פירקין דחוקרין אותו לומר באיזה שעה ואי אמרת טעו אינשי כולי האי מצו למימר לבאים להזים אותם ולומר להם עמנו הייתם בשעה חמישית מצו למימר בשעה רביעית אבל טעיתי ומשני דיהבינן לעדים כל זמן טעותייהו לר"מ כדאית ליה ומי שאומר בשתי שעות נותנין לו שתי שעות לפניו ושתי שעות לאחריו ואם אמרו לו כל ד' שעות עמנו היית הרי הוזם ולבעל שלש נמי יהבינן ליה לקמיה ב' שעות ולבתריה ב' שעות ואי מזמי בכולהו חמש הרי הוזם ולר' יהודה כדאית ליה ואם אמרו לו כל שש שעות עמנו היית הרי הוזם ע"כ בקיצור:
4אחד אומר בשתי שעות. וכו' גמרא אמר רב שימי בר אשי לא שנו אלא שעות דמ"ס טעי איניש בהכי ומ"ס לא טעי איניש בהכי אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר לאחר הנץ או אפילו בתוך הנץ עדותם בטלה דסימן מובהק הוא ואין לטעות בהנץ החמה בתוך שהיא זורחת:
5אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי ר"מ ר' יהודה אומר וכו'. כך נראה שהיא הגרסא שם בפסחים וכמו שכתבתי וכן נראה ג"כ מן הירושלמי דפירקין ודפ"ק דפסחים וכתבתיו שם. אבל ביד פ' שני דהלכות עדות כתב מהרי"ק ז"ל ופסק כת"ק ע"כ משמע דלא הוה גריס דברי ר"מ וכן נראה ג"כ מתוי"ט:
6אחד אומר בחמש ואחד אומר בז'. וכו' כתיב שם בר"ש לוריא ז"ל מצאתי בגליון שאחד תירץ לפני מהר"ם דמש"ה נקט ה' וז' שהיא מילתא דפסיקא דאפילו אחד אמר בסוף חמש והשני אומר בתחלת ז' אפ"ה עדותן בטלה משא"כ בששה ושבעה והודה לו מהר"ם ז"ל ע"כ: