מלאכת שלמה על משנה שבת י:ד

1המתכוון להוציא. כגון שצרר מעות בסדינו כדי שיהיו תלוין לפניו רש"י והר"ן ז"ל:

2באמת גרסי' ואית דגרסי באמת אמרו:

3שכן ראוי להיות חוזר. ס"א שכן דרכו להיות חוזר: וז"ל שם ביד פ"א היה חגור בסינר והשליך המשא בין בשרו לחלוקו בין שבא זה המשא שדרכו להוציאו בדרך הזאת לפניו בין שבא לאחריו חייב שכן דרכו להיות חוזר ע"כ:

4ר"י אומר אף במקבלי פתקין. גמ' שכן לבלרי מלכות עושין כן פי' רש"י ז"ל בדעתו למוסרו לזה ואינו מוצאו ודבר המלך נחוץ ומוצא אחר ומוסרו לו ע"כ וכתבו התוס' דמפרש רבינו שמואל ז"ל שיש אדם ממונה למלך שנושא פתקין של מלך לידע מנין גביריו וחייליו ובית אוצרותיו ונושאין אותן בכיסיהן התלויין באזוריהן ואותן כיסין חוזרין פעמים לפניהם ופעמים לאחוריהם והוי ממש דומיא דסינר דלעיל שהוא חוזר ות"ק דר' יהודה לא חשיב ליה חוזר תוס' ז"ל וכן נראה שפי' ג"כ הר"ן ז"ל וכתב בסוף דבריו כך הוא עיקר הפירוש ואע"פ שלא פירש רש"י ז"ל כן עכ"ל ז"ל. וז"ל רש"י ז"ל ר' יהודה אומר אף מקבלי פטקין של מלך למוסרם לרצים אף הן חייבין בהוצאתם אפי' לא נתקיימה מחשבתן כגון הוציאן ע"מ לתתן לרץ זה ונתנו לזה כך לשון רבותי ולבי מגמגם ע"כ ונראה שהתוספתא שכתבתי לעיל בסמוך הכריחתו לפרש כן: