מלאכת שלמה על משנה שבת יא:א

1הזורק. זריקה תולדה דהוצאה והוצאה נפקא לן מקרא דכתיב ויעבירו קול במחנה ומשה במחנה לויה הוה שהרי הכל היו מצוין אצל משה רבינו וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתו מרה"י לרה"ר וקרא בשבת קאי דילפינן ליה העברה העברה מיום הכפורים כתיב הכא ויעבירו קול וכתיב התם והעברת שופר מה להלן ביום איסור אף כאן ביום איסור והכנסה נפקא לן מסברא מכדי מרשות לרשות הוא מה לי אפוקי מה לי עיולי. והביאוה תוס' ז"ל ריש מכלתין פ"ח דף פ':

2בפי' ר"ע ז"ל והוא שהיה רוחב הדרך י"ו אמה. אמר המלקט כעגלות שבמדבר דארבע עגלות היו שתים הולכות לפנים ושתים לאחוריהן ורוחב כל שְׁתַּיִם עשר אמות וחמש אמות בין כל עגלה ועגלה הרי ט"ו אמות ואמה אחת דקאי בן לוי דאי משתלפי קרשים זו מזו נקיט להו.

3עוד בפירושו ז"ל ופירוש כרמלית וכו' אמר המלקט בירושלמי מפרש כרמלית כמו כרמל שפירושו רך מל שאינו לא לח ולא יבש אלא בינוני כך כרמלית אין לו לא דין רה"י ולא דין רה"ר. ורש"י ז"ל פי' בפ"ק דמכלתין דף ג' כרמלית לשון יער וכרמל שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רה"י ע"כ: וכתב הרמב"ם ז"ל בריש מכלתין ומי שיוציא מאחד מן הרשויות לכרמלית או מכרמלית לאחד מהם יתחייב מלקות אם הוא מזיד ע"כ. ר"ל מלקות מדרבנן דהיינו מכת מרדות:

4ר' עקיבא מחייב. ומיהו לא מחייב ר' עקיבא אלא אחת דהיינו משום הוצאה אבל משום הכנסה לא דהכנסה תולדה היא ושמעינן ליה לר"ע במסכת כריתות דלא מחייב אתולדה במקום אב. הר"ן ז"ל:

5וחכמים פוטרין כיצד וכו'. בגמ' איכא פלוגתא על האי פלוגתא דר' עקיבא ורבנן דאיכא למ"ד דבלמטה מעשרה פליגי ובהא פליגי דמ"ס קלוטה כמו שהונחה דמיא ומ"ס לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא אבל למעלה מעשרה ד"ה פטור ולא ילפינן זורק ממושיט ואיכא מאן דסבר דבלמעלה מעשרה פליגי ובהא פליגי דמ"ס ילפינן זורק ממושיט ומ"ס לא ילפינן זורק ממושיט אבל למטה מעשרה ד"ה חייב וכתבו תוס' ז"ל תימא למאן דמוקי פלוגתא דר"ע ורבנן בלמטה מעשרה לא אתי שפיר כיצד דהא לא קאי אדלעיל דהכא איירי בגזוזטראות למעלה מעשרה דומיא דעגלות ואפי' ר"ע נמי מודה התם ולמאן דמוקי פלוגתייהו למעלה מעשרה אתי שפיר ומיהו יש בירושלמי איכא דתני כיצד ואיכא דלא תני כיצד ומפרש התם דההוא אמורא דמוקי פלוגתא למעלה מעשרה תני כיצד וההוא דמוקי לה למטה מעשרה לא תני כיצד עכ"ל ז"ל וברפ"ק דשבת דף ד' וגם בפ' מרובה (בבא קמא דף ע') מוכח ג"כ דר' עקיבא ס"ל קלוטה כמי שהונחה דמיא וגם רבי ס"ל דקלוטה כמי שהונחה דמיא אם הוא ברה"י מקורה כדאיתא התם פ"ק דשבת דף ה' וכדכתיבנא נמי בפ' הזורק דגיטין סי' ג'. ובברייתא בגמ' קתני בהדיא תוך שלשה ד"ה חייב למעלה מעשרה אינו אלא משום שבות משלשה ועד עשרה ר"ע מחייב וחכמים פוטרים ורבינו עובדיה ז"ל דבריו מוקשים קצת כמו שכתוב בתוספות יו"ט במתני' דבסמוך: