מלאכת שלמה על משנה שבת ב:ג

1כל היוצא מן העץ וכו'. ופי' ה"ר יהונתן ז"ל כל היוצא מן העץ וכו'. כגון קונבוס קנמו בלע"ז שעושים ממנו השקים שמוליכים בהם חטה לריחים לפי שאין דרכו שתמשך הפתילה העשויה ממנו את השמן שבנר כי אם הפשתן לבדו ולפי שלא חשבו למעלה גבי כסול פתילות עשה בכאן כלל ובצמר גפן שמנהג העילם להדליק לפי שהפתילה מושכת את השמן אליה ואינה יוצאה מן העץ עצמו אלא כמין הפרי ע"כ: ורש"י ז"ל פי' אין מדליקין בו לעשות פתילה מקונבוס ובגד קונבוס ומצמר גפן ע"כ. ובעלי התוס' ז"ל חלקו עליו דמותר להדליק בקונבוס וצמר גפן דאינם יוצאים מן העץ אלא זרע הוא כדאמרי' במנחות קונבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים לא ופשתן נמי מין זרע הוא אלא דאיצטריך במתני' משום דאיקרי עץ כדכתי' ותטמנם בפשתי העץ ע"כ בקיצור:

2כתב בעל סמ"ג ז"ל במצות ל"ת סי' ס"ה וז"ל ועוד אומר הרב ר' אליעזר ממיץ שאינו נקרא יוצא מן העץ אלא הנקלף מן העץ קליפה העליונה כעין פשתן דאי מפרשינן הגדל מן העץ לא הוצרך לשנות לכש ופתילת האידן דתרווייהו גדלין בעץ נינהו עכ"ל ז"ל. ואיתה למילתיה דר' אליעזר ממיץ בספר יראים שחיבר סימן ק"ב:

3ובספר כלבו סימן ל"ו כתיב בשם ה"ר דוד בר לוי ז"ל דוקא היוצא מן העץ שכותשין בו את העץ עצמו ומנפץ אותו אין מדליקין בו אבל צמר גפן ודאי מדליקין בו שאינו יוצא מן העץ אלא בתוך קליפה גסה הוא נברא כמו שהוא עם גרעיני הזרע והקונבוס שהוא ג"כ מן העץ עצמו שכותשין אותו ומנפצין אותו כמו הפשתן אפשר לומר שמדליקין בו כיון דדייק ונפיץ כמו הפשתן אע"פ שאינו כפשתן לענין כלאים. וכן העץ שקורין גינשטא שכותשין אותה ומנפצין אותה כמו הפשתן אפשר לומר ג"כ שמדליקין בה או בפתילת הבגד שלה אך אין ידוע אצלנו אם מושכת השמן ודולקת השמן יפה כמו הפשתן והקונבוס עכ"ל ז"ל וכדעת ר"ת ז"ל ודלא כרש"י ז"ל שאסר להדליק בקונבוס ובצמר גפן. ועיין עוד בפסקי הרא"ש ז"ל. ועיין עוד בספר שבולי הלקט סי' י"ו:

4ובירושלמי א"ר שמואל בר' יצחק כתיב להעלות נר תמיד שיערו לומר שאין לך עושה שלהבת אלא פשתן בלבד:

5פתילת הבגד. בגמ' דייקינן האי דקתני פתילת הבגד ולא קתנו פתילה בגד וכתבתיו במסכת כלים פכ"ח: ופשוט הוא דר' אליעזר גרסי' ביו"ד: ופי' ה"ר יהונתן ז"ל ור"ע סבר דקפול מועיל לבטלו מתורת בגד ולא חיישינן דילמא מימלך ופשיט לה מקפולה ואע"פ שלא הבהבה וכ"ש אם הבהבה שא"א שלא נשרף אחד מחוטי הבגד ע"כ: