מלאכת שלמה על משנה שבת כ:ב

1נותנין מים על גבי שמרים וכו'. פי' הר"ן ז"ל על גבי שמרים הניתנין במשמרת מבעו"י כדי שיהיו צוללין את היין מפני הקמחין שקורין קאנאש ע"כ:

2בשביל שיצלו. הצד"י קמוצה וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל:

3ומסננין את היין בסודרין. תוס' שבת ס"פ ח' שרצים ובפ' בתולה נשאת דף ו':

4ובכפיפה מצרית. (ה"ר יהוסף ז"ל נקד הפ"א הראשון בצירה). דכל כה"ג הוי שנוי כיון שאינו מסננן במשמרת ומיירי ביין עכור ומיהו משתתי הכי דאי ביין צלול אפי' במשמרת שרי כדאיתא בגמ' ואי ביין עכור דלא משתתי הכי אפי בסודרין ובכפיפה מצרית אסור דמ"מ בורר הוא אלא כדאמרן. וכתב הר"ן ז"ל בביצה ר"פ המביא בשם הרז"ה ז"ל דמשום דביין ליכא למיחש לסחיטה משום דסחיטה מתורת כבוס מיתסרא וביין כי סחיט אכתי נשאר לכלוך אדמימות מש"ה שרי לסנן הכא את היין בסודרין ע"כ. ועוד נראה שתירץ הוא ז"ל שם תירץ אחר דהכא בסודרין שעומדין לכך דבהנהו לא אתי ודאי למיסחט ע"כ:

5בפי' ר"ע ז"ל והוא שלא תהיה הכפיפה גבוהה וכו' עד שלא יעשה אהל עראי. אמר המלקט וי"מ משום שנוי והיכר בלבד וכדפי' ר"ע ז"ל ג"כ ברישא גבי סודרין שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול והתם ברישא כיון דאיכא שנוייא אחרינא דלא עביד גומא שפיר דמי:

6ונותנין ביצה במסננת של חרדל. שהחרדל נתון לתוכה להסתנן וקולטת הפסולת והחלמון שלה נוטף ומסנן עמה והוי לחרדל למראה והחלבון שהוא קשור נשאר למעלה ושרי כדיהבינן טטמא בגמ' לפי שאין עושין אותה אלא לגוון למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מתוך האוכל. הר"ן ז"ל: וכתב רש"י ז"ל ורבינו הלוי פירש סינונה של ביצה לתוך תבשיל היא ולא לתוך חרדל ובמסננת של חרדל הוא דשרי משום שנוי ויורד לתוך הקערה שהוא כלי שני ומתלבן התבשיל ט"כ ומייתי לה בפרק ר"א דמילה (שבת דף קל"ד.) ובירושלמי כיני מתני' מפררין ביצה במסננת של חרדל:

7יינומילין. גרסי' ונקרא נמי קונדיטון כמו שכתבתי ריש פרק בתרא דתרומות: