מלאכת שלמה על משנה שבת כג:ג

1ולא יאמר אדם לחבירו וכו'. לדיוקה נקטיה וכו' לשון ר"ע ז"ל עד אבל אומר לו הנראה. אמר המלקט דאלת"ה פשיטא כיון דהוא אסור חבירו נמי אסור אלא לדיוקא ומתני' ריב"ק היא:

2אין מחשיכין על התחום. לקרב עצמו וכו'. לשון ר"ע ז"ל עד להביא פירות דכל דבר שאסור וכו'. אמר המלקט ואוקימנא בפירות המחוברין שכיון שאסור לקוצצן בשבת אסור להחשיך עליהם דכל דבר וכו'. וז"ל הר"ן ז"ל אין מחשיכין על התחום לקרב עצמו בשבת עד סוף התחום ולהחשיך שם שהוא קרוב למקום הפועלים או לפרדס להביא פירות ואוקימנא בגמ' בפירות המחוברין שכיון שאסור לקוצצן בשבת אסור להחשיך עליהם אבל פירות התלושין כיון שאם יש מחיצות מביא מותר להחשיך עליהן אבל מחשיך הוא לשמור להיות קרוב לצאת ולשמור פירותיו שהרי שמירת פירות מותרת בשבת ומביא פירות אפי' מחוברין דהואיל ועיקר מחשבתו לא היתה לכך שרי ע"כ. וביד בה"ש פכ"ד סי' ג' ומסיים בה התם שהרי נמצא הלוכו בשבת לעשות חפציו ע"כ:

3אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו. בגמ' מתמה ואע"ג דלא אבדיל יכול לקוצצן מן המחובר בלא הבדלה והאמר ר"א בן אנטיגנוס משום ראב"י אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל וכי תימא דאבדיל בתפלה והא אמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וכוס בשדה לא שכיח ומשנינן בין הגתות שנו דאיכא כוס בשדה ובמערבא אמרין המבדיל בין קודש לחול פי' בלא שם ומלכות ועבדין צרכיהון וכ"ש אי אבדיל בתפלה דטפי עדיף:

4כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי וכו'. בגמ' בעי כלל לאתויי מאי ומשני לאתויי הא דת"ר אין [הג"ה ס"א לא גרסי מלת אין וכן הוא שם ביד וכן הוא בהרא"ש ז"ל ואם איתיה בהרי"ף ז"ל הוא טעות [*)וכן ליתא ברי"ף כ"י.] שהרי בשמו ז"ל כתב הר"ן קודם לזה שסמך שלא פי' יפה משנת אבל מחשיך הוא לשמור על מה שכתב ברייתא דמחשיכין על התחום להביא בהמה וכו' וגם מהרי"ק ז"ל כתב שם שכן היא הגירסא בהלכות ג"כ ושגירסא זו עיקר ע"כ והתוס' ז"ל כתבו שבתוספתא גרסי' אין מחשיכין וקיימו אותה גירסא עיין שם:] מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה. כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו ומחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין ואומר לו לך למקום פלוני ואם לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים ומפרש בגמ' דבין ת"ק ובין אבא שאול ס"ל דמותר אדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי וקאמר ליה אבא שאול לת"ק מי לא מידית לי בהא אלמא הואיל ומותר לומר מותר להחשיך כדקאמרת אבל מחשיך הוא לשמור וא"כ אמאי נקט החשכה לשמור לחודא שוי כלל למילתא ואימא כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו דשמעת מינה הך ונשמע מינה נמי מת וכלה דהא נמי זכאי באמירתו והאי סיפא אבא שאול היא ומ"מ קשה לע"ד אמאי גבי אמירה תנא זכאי וגבי החשכה קתני רשאי: