מלאכת שלמה על משנה שקלים ג:א

1בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה וכו' ביד בפ' שני דהלכות שקלים סי' ד' ה' ופי' הוא ז"ל ומפני זה סדרו להוציא מהם בשלשה פרקים כדי לפרסם הדבר ר"ל שמפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת המקום הקרוב ואשר הוא רחוק ממנו בעצרת ואשר הוא יותר רחוק בחג הסוכות והוא אמרם הלין דקריבין בפרס פסח והלין דרחיקין בפרס עצרת והלין דרחיקין מנהון בפרס החג ע"כ: וכתב הר"ש שיריליו ז"ל וז"ל ופי' הרא"ש ז"ל בפרקא קמא תורמין את הלשכה ממלאין את הקופות הקטנות שכתוב בהן א' ב' ג' מקופות הגדולות של הלשכה לצורך הוצאת קרבנות הרגל כדאמרינן בפ"ק בירוש' לעשות פומבי כלומר משום פרסום כבוד וכשם שמה שמוציאין מן הכרי הגדול קרוי תרומה והמותר חולין כן קראו חכמים מה שתורמין בקופות הקטנות תרומה משום דפרוס סוכות מה שנותר בקופות הגדולות הוי שיריים וכל קדושת אותן שקלים הנותרים מתחללת וחלה על השקלים הנכנסין בקופות הקטנות ומש"ה קרוי תרומת הלשכה בכולה מכלתין ע"כ:

2בפרס הפסח ט"ו הוי קודם הפסח דהיינו יום כ"ט באדר לדידן דקיימא לן דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר והא דלא תנן בכ"ט באדר כדתני בן עזאי מפ' בפ' מעשר בהמה משום דס"ל לר' עקיבא דזימנין עבדינן אדר חסר וזימנין מלא הלכך לא פסיקא ליה למיתני בכ"ט באדר דזימנין דבשלשים באדר הוא דהוי והרמב"ם ז"ל בפ' שני דהלכות שקלים כתב באחד בניסן ואיני נכון דמאחד בניסן עד הרגל י"ד יום הוו ולר' עקיבא פעמים בכ"ט באדר ופעמים ביום שלשים של אדר ולבן עזאי לעולם בכ"ט כדמפ' בפ' מעשר בהמה ובהלכות מעשר בהמה פסק כר' עקיבא ולא כר"ע אלא בכ"ט דהכי קיימא לן כבן עזאי דלעולם אדר הסמוך לניסן חסר:

3בפרס עצרת היינו יום ל"ה לעומר:

4בפרס החג היינו בכ"ט באלול דוקא דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר:

5והן הן גרנות של מעשר בהמה דברי ר' עקיבא הא דלא תנן בכ"ט באלול לר' עקיבא אגב דתני פרס הפסח ופרס עצרת תני נמי פרס החג ור' עקיבא סבר דר"ה דמעשר בהמה תשרי כר"ש: והני תנאי דאפליגו לענין מעשר בהמה הוא דאיפליגו אבל לתרומת הלשכה כולהו מודו לשיעורא דתנא קמא עכ"ל הר"ש שיריליו ז"ל: אבל תוס' ז"ל כתבו בפרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ד) פרס עצרת הייט אחד בסיון:

6בפי' ר"ע ז"ל כך זמנים אלו קובעין לאסור הבהמות וכו' הקשה הר"ס ז"ל וא"ת לפי דין התורה שאלו הזמנים אינן קובעין ומותר לאכול ולמכור אע"פ שלא עישר א"כ היכי שייכא מצוה זו שמצות עשה מן התורה היא לעשר כמו שלמדו בת"כ מפסיקים שהוא בעמוד ועשר וי"ל שהמצוה היא שר"ח אלול ר"ה למעשר בהמה כמו ששנינו בר"ה פ"א וכל הנולדים מא' באלול עד א' באלול של שנה האחרת נקראים ישן לגבי מה שיולד בשנה האחרת ואין מעשרין מזה על זה שאין מעשרין מן החדש על הישן א"כ כשיגיע ר"ח אלול שנה האחרת מצוה לעשר כל הנולדים בשנה שעברה ואין לאכול מהם עד שיעשר כמו קביעות הגרנות שקובעין מדברי חכמים ע"כ:

7ואי אפשר לעשר ביום טוב ביד פכ"ג דהלכות שבת סי' י"ד: