מלאכת שלמה על משנה שבועות א:ה
מלאכת שלמה על משנה שבועות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Shevuot 1:5
Open in the reader →1מוסיף עליהן של יום הכפורים שהוא מכפר על הטהור כך צ"ל:
2אמרו לו אומר היה שיקרבו וכו' כך צריך להיות. וכתבו תוס' ז"ל של ר"ח זה בר"ח אחר ושל רגל זה ברגל אחר ניחא לכולהו שיקרבו ע"כ. אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך הן קרבין זה בזה. בודילמא קאמר בגמרא דר"מ קאמר לה וה"ג בגמרא ממאי דהאי אמרו לו ר' יהודה היא וה"ק בשלמא לדידי דאמינא לב ב"ד מתנה עליהן אמטו להכי קרבי אלא לדידך ר"ש דאמרת אין לב ב"ד [וכו'] שאם לא יקרבו בר"ח זה יקרבו ביום הכפורים או של יום הכפורים ברגל שלאחריו או בר"ח לכשימצא אמאי יקרבו זה בזה דילמא ר"מ היא וה"ק ליה ר"מ לר"ש בשלמא לדידי דאמינא כל השעירים כפרתם שוה מש"ה יקרבו אלא לדידך אמאי יקרבו ע"כ. עוד גרסי' בגמרא תניא ומודה ר"ש בשעיר שאם לא קרב ברגל יקרבו בר"ח ואם לא קרב בר"ח יקרב ביום הכפורים ואם לא קרב ביום הכפורים יקרב ברגל ואם לא קרב ברגל זה יקרב ברגל אחר שמתחלתו לא בא אלא לכפר על מזבח החיצון תנא לא הוקדש אלא לכפר על מזבח החיצון ע"כ: [הגה"ה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה יקרב בראש השנה ואם לא קרב בראש השנה יקרב ביום הכפורים וכו'] וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דבמתני' מפרש משום דבאין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו תרתי בעינן מקדש וקדשיו ומזבח החיצון לאפוקי שעיר הפנימי ע"כ. וגרסי' תו בגמרא א"ר יוחנן תמידין שניתותרו בלשכת הטלאים בר"ח ניסן שנקנו ממעות הלשכה ישנה לדברי חכמים נפדין תמימים התמידין משום דס"ל לרבנן דלב ב"ד מתנה שיפדו תמימים ממעות תרומה חדשה ויקרבו לתמידין של שנה הבאה ולדברי ר"ש מקייצין בהן המזבח פי' כשהמזבח בטל מקריבין אותן עולות לנדבת צבור ואין פודין אותם דאין לב ב"ד מתנה עליהם ומסקינן בגמרא דר' יותנן גמרא גמיר לה הכי דרבנן ס"ל לב ב"ד מתנה והכריחו תוס' ז"ל דאע"ג דגמרא גמיר לה ר' יוחנן דרבנן ס"ל דלב ב"ד מתנה מ"מ דר"ש ס"ל אין לב ב"ד מתנה לאו גמרא גמיר לה ר' יוחנן אלא ממתני' דייק וא"ת וממתני' היכי מצי דייק דילמא הא דלא הדר להו ר"ש לב ב"ד מתנה עליהם משום דלא איצטריך וי"ל כיון דגמיר ר' יוחנן דרבנן אית להו לב ב"ד אי לאו דשמעוה לר"ש דלית ליה לא הוה להו לאקשויי לר"ש איך הן קריבין ע"כ. ואם הוא שעיר ר"ח אדר שאבד ונמצא בניסן אין מקייצין בגופו ליקרב הוא עולה אלא בדמיו שירעה ולכשיומם יקחו בדמיו עולה לקיץ המזבח משום דהתם גבי תמידים דמעיקרא לשם עולה נלקחו והשתא נמי לעולה קרבי גופייהו אבל שעיר חטאת דמעיקרא חטאת והשתא עולה אי מכשרת חטאת צבור ליקרב עולה לאחר שנתכפרו צבור באחרת וניתן זה לקיץ המזבח אתי לאכשורי נמי חטאת צבור קודם כפרה שסתמו לשם חטאת עומד: