מלאכת שלמה על משנה שבועות ו:ג

1ליטרא זהב וכו' בפירקין ד' ל"פ:

2אין לך בידי אלא ליטרא כסף פטור מהשתא ה"ל לר"ג לאפלוגי כדפליג בסיפא בשטענו חטים והודה לו שעורים אלא נטר עד לבסוף ופליג אכולהו וצריך לדקדק אמאי צריכי כל הני ואיכא מינייהו דתני איידי תוס' ז"ל:

3דינר זהב יש לי בידך בפירקין ד' מ' ופי' שם רש"י ז"ל טריסית מעה קטנה:

4דינר כסף טריסית פונדיון ופרוטה או קתני ע"כ וכן פי' הר"ן ז"ל:

5שהכל מין מטבע אחד כתב הר"ר יהוסף ז"ל ס"א שהכל מטבע אחד וס"א שהכל מן מטבע אחד הוא. ואוקמה ר' אלעזר בגמרא בטוענו בדינר מטבעות כלומר מש"ה איכא הודאה ממין הטענה שזה לא טענו משקל אלא מיני מטבעות וזה הודה לו מטבע ואע"פ שזו כסף וזו נחשת ממין הטענה היא דכולהו מטבע נינהו כן פי' רש"י ז"ל. ותוס' ז"ל דחו פירושו ז"ל ופירשו הם ז"ל בטוענו בדינר מטבעות שנתן לו דינר להחליף וליתן תחתיו מטבעות ושואל אותן מטבעות והלה טוען החזרתי כולם חוץ מדינר כסף או טריסית או פונדיון או פרוטה ע"כ. ועיין במה שכתבתי לעיל ריש פירקין בשם הר"ן ז"ל שכתב גרסת ר"ח ז"ל ופירושו שהוא נוטה לפי' תוס' ז"ל ומ"מ קשה קצת לע"ד דלכל הפירושי' ובין לרב ובין לשמואל ה"ל למיתני שכל מין מטבע אחד:

6כור תבואה יש לי בידך אין לך בידי אלא לתך קטנית פטור הה"נ אם אמר לו אין לך בידי אלא כור קטנית דפטור אלא נראה דבהאי בבא אורחא דמילתא נקט שהנטען פוטר עצמו משני דברים אחת שאינו תבואה אלא קטנית שעל הרוב היא יותר בזול מחמשת המינים דהיינו תבואה ועוד שאפילו קטנית אינה כור שלם אלא חצי כור ורבן גמליאל מחייב גם בזו ומ"מ האי בבא מילתא דפשיטא היא לרבנן דלדידהו אפילו טענו חטים והודה לו בשעורים פטור אע"פ שכולן מין תבואה אלא עיקר מילתא אתא לאשמועינן מאי דקתני בסיפא דקטנית בכלל פירות אע"ג דליתנהו בכלל תבואה. ואם טענו כור דגן והודה לו בקטנית נראה דלדעת חכמים דפליגי אר"מ דרפ"ק דחלה ובר"פ הנודר מן הירק וס"ל דהנודר מן הדגן כנודר מן התבואה ואינו אסור אלא בחמשת המינין ה"נ לדידהו לא הוי קטנית ממין הטענה ופטור. והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות טוען ונטען לא הביא חילוק זה דבין טענו תבואה והודה לו קטנית לטענו פירות והודה לו קטנית. ובעל הטורים ז"ל שם סי' פ"ח כתב תבעו כור חטים או כור תבואה והודה לו בלתך שעורים פטור אבל אם תבעו בכור פירות והודה לו בלתך שעורים חייב שהכל בכלל פירות ע"כ. אלא דארישא דמילתי' הגיה הבית יוסף במקום לתך שעורים לתך קטנית משום דשעורים הוי בכלל תבואה והוי ממין הטענה וה"ל להיות חייב:

7טענו חטים והודה לו בשעורים נלע"ד דהה"נ אפכא טענו שעורים והודה לו בחטים וכדתניא בברייתא בגמרא בפירקין דף מ' טענו שור והודה לו בשה שה והודה לו בשור פטור אלא אורחא דמילתא נקט דוק. [הגהה כתוב בספר הלבוש שם סי' י"ח סעי' ז' וז"ל מדכתיב אשר יאמר כי הוא זה תרי מיעוטי הוא וזה משמע דוקא כלומר אינו חייב שבועה אלא כשיטעון כך כמו שהוא משמעות הפרשה היינו שזה טוענו שנתן לו לשמור או בהלואה כסף או כלים והוא משיבו על טענתו בהודאת מקצתה ואומר דבר זה מן הטענה הוא מה שנתת לי והשאר לא נתת לי והיינו שההודאה היא ממין הטענה לפיכך אמרו ז"ל שאין מודה מקצת הטענה חייב לישבע עד שיודה ממין הטענה כיצד תבעו כור חטים והודה לו בלתך שעורים או שתבעו וכו' עד לפיכך פטור דעל מה שטענו לא הודה לו כלום וה"ל גביה כמו כופר בכל ועל מה [שהודה לא טענו] לו ושמא מחל לו עליו ואנן למה נחייבנו שבועה ע"כ]. ואיתא להאי בבא דטענו חטים והודה לו בשעורים ס"פ המניח ובפ"ק דב"מ דף ה' ובפ' השואל דף ק' ובפירקין יד' מ' ע"א ע"ב והתם בהמנוח מסיק דפטור לגמרי אף מדמי שעורים וכתבו תוס' ז"ל כאן דלר"ג אפשר אע"ג דמיפטר מדמי שעורים אפ"ה חשיב ליה הודאה ע"כ. והתם בפ"ק דב"מ מפרש דר"ג לית ליה דבעינן ממין הטענה כלל ולא דריש כלל להכי. ומפרש בגמרא בפירקין שם דף מ' ע"א דהה"נ דלח"ק אפילו טענו חטים ושעורים והודה לו באחד מהם פטור והא דקמיפלגי בטענו חטים לחוד להודיעך כחו דרבן גמליאל פי' תוס' ז"ל דכחו עדיף דמילתא דרבנן הוי כח דפיטור ע"כ פי' נלע"ד דלר"ג הוי כחא דהתרא שנשבע אע"פ שאפשר שאינו חייב ואסור לו לשבע:

8הטוען את חברו י"ג שהטוען כמו שהוא בירושלמי ולא נהירא אכן הר"ר יהוסף ז"ל הגיה [כן] בשם כל הספרים:

9וחכמים אומרים אין ההודאה ממין הטענה משום דס"ל טענו חטים ושעורין והודה לו באחד מהם פטור אי נמי משום דסבירי להו דאין בלשון טענת הטוען קנקנים אלא תביעת שמן שבתוכם כדאיתא בפרק שני דייני גזרות הר"ן ז"ל. ותוספות הכריחו כאן מלשון המשנה דלר' חייא בר אבא דס"ל טענו חטים ושעורים והודה לו באחד מהן פטור דבתרתי פליגי אדמון וחכמים ע"ש ולפי גמרא דהכא שלש מחלוקת בדבר ועיין במ"ש בשמו של הר"ן ז"ל שם סי' ד' וכאן פי' רעז"ל מה שפירשו כאן בגמרא ושם בכתובות פירש מה שפירשו שם בגמרא. מן הטענה בלא יו"ד הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

10טענו כלים וקרקעות. וה"ה טענו כלים ועבדים או שטרות. ואיתה בפ"ק דב"מ ד' ד' ובפירקין ד' מ' ע"א ע"ב. ובירושלמי פ' שני דייני:

11בקרקעות וכפר בכלים פטור. בגמרא אמרינן ה"ה דאפילו כלים וכלים משני מינים פטור והא דקתני כלים וקרקעות לאשמועינן דכי הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות ואע"ג דשמעינן לה חדא דמנא בקדושין פ"ק התם אגב גררא נסבה הכא עיקר דכולה מסכתא בהלכות שבועות והכי מפרש לה נמי שם ברפ"ק דב"מ:

12שהנכסים שאין להם אחריות זוקקין. וכו' כך צ"ל. ואיתא בפרק השואל ד' ק' וביד פ"א דהלכות טוען ונטען סי' ג' ובפ"ג סי' ח' ובפ"ה סי' ג' ובטור ח"מ סי' פ"ח וסי' צ"ה: