מלאכת שלמה על משנה סוטה ז:א

1אלו נאמרין וכו' ברכות פ' כיצד מברכין (ברכות דף מ"ב) והרא"ש ר"פ היה קורא. ובגמ' ר"פ שבועת הדיינין. וכתבו תוס' ז"ל ה"ג בסדר המשנה אלו באמרין בלשונם ופירוש כל אדם בלשונו שהוא שומע לאפוקי למדי שאינו אומר בלשון פרסי אם אינו שומעו אבל בכל לשון משמע בין שומע בין אינו שומע ובגמ' לא משמע הכי ע"כ:

2פרשת סוטה ביד פ"ג דהל' סוטה סי' ז':

3ווידוי מעשר ביד פי"א דהל' מעשר שני סי' ה' ובגמ' יליף לה אמירה גרידתא דכתיב הכא מאמירה גרידתא דכתיב גבי סוטה מה להלן בכל לשון שהיא שומעת אף כאן ולא ילפינן מאמירה דלוים שהיא בלשון הקודש שיש עניה עמה וענו ואמרו:

4וקריאת שמע מתניתין דלא כרבי דיליף מקרא והיו בהויתם יהו ככתבם בלשון הקדש ורבנן ההוא איצטריך לשלא יקראנה למפרע ורבי נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא משמע להו ורבי דדריש שמע להשמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך ורבנן ס"ל דהקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. הג"ה ירוש' ר' לוי בר חייתא אזל לקסרין שמע קלון קריין שמע אלוניסתין בעא מעכבתון שמע ר' יוסי ואיקפד אמר כך אומר אני מי שאינו יודע לקרות אשורי"ת לא יקראנה כל עיקר אלא יוצא בכל לשון שהוא יודע ע"כ:

5וברכת המזון טור א"ח בסימן קפ"ה ובסימן ר"ו. ובגמ' לפי גרסת התוס' גרסי' בגמ' ברכת המזון מנלן וז"ל רש"י ז"ל שיבש הגירסא דלא גריס מנלן ופירש משום דלא בעי קרא דמהיכא תיתי דתיבעי לשון הקודש ומיהו נראה עיקר כגרסת הספרים דגרסי' בהו מנלן דסד"א נילף ברכה מברכות הר גריזים דכתיב בהו אלה יעמדו לברך מה להלן בלשון הקרש אף כאן בלשון הקדש דהא בהאי ג"ש ילפינן בפירקי' ברכת כהנים דבלשון הקדש להכי כתיב וברכת את ה' כלומר מאחר שהברכה והשבח כלפי השכינה [כו' עיי' בתוי"ט]:

6ושבועת העדות ושבועת הפקדון ביד פ"ז דהל' שבועות סי' ז' ובפ"ט סי' י"ב. ושבועת העדות ילפינן לה מדכתיב ושמעה קול אלה ולא כתיב והשביעוה באלה וכתבו תוס' ז"ל ואי לאו קרא ה"א נילף קול קול ממשה להכי כתיב ושמעה קול אלה משמע בכל לשון שהיא שומעת ע"כ. והקשו תוס' ז"ל פ' שבועת הדיינים (שבועות דף ל"ט) תימא דלא תני במתני' שבועת הדיינים ושבועת ביטוי דכיון דתנא אלו ליכא למימר תנא ושייר וי"ל דאיכא שום גוונא בהנהו דתני דליתיה בהני להכי תני להו לחודייהו ע"כ וכאן כתבו אתיא תחטא תחטא נראה דהך ג"ש לאו דוקא נקט לה הכא דהא מהיכא תיתי דניבעי בלשון קדש אדרבא בלא ג"ש דתחטא תחטא הוי משמע טפי דבכל לשון דהוה ילפי' מעילה מעילה מסוטה אלא אגב דילפי' בשבועות דהאי ג"ש דבתביעת ממון הכתוב מדבר נקט לה נמי הכא ע"כ וכתב עליהם בתוי"ט ולי נראה דאף שבועת הפקדון לא היה צריך לשנות [כו' עיי' בתוי"ט עד בעלי התוס' דשביעות ע"כ]. ושם בפ' שבועת הדיינים בברייתא שבועת הדיינים אף היא בלשונה נאמרת פי' בכל לשון וכמו שהוכיח הר"ן ז"ל שם בדף ש"ך מתוספתא דסוטה ודלא כה"ר יהוסף הלוי ז"ל שפירש בלשונה ר"ל בלשון הקדש וגם הרמב"ם ז"ל בפי"א דהלכות שבועות דחה דעת רבו ז"ל. עוד הקשו תוס' ז"ל הכא בריש פירקין תימא אמאי שייר הלל וקדוש של שבת וברכת הפירות וברכות המצות וליכא למימר דלא נקט אלא דאורייתא דהא בפ' מי שמתו משמע דתפלה וק"ש דרבנן ועוד דמשמע התם דקדוש דאורייתא וגם בפ"ק דנזיר בשלמא מקרא מגלה איכא למימר להכי שייר דתנן בפ' שני דמגלה הלועז ששמע אשורית יצא אלא הני אמאי שייר ונראה דהני נאמרין בכל לשון אפי' אינו שומע הלכך לא דמי להני דמתני' דנאמרין דוקא בלשונם ע"כ ועיין בספר ברכת אברהם חלק ט' ובשייך לחלק תשיעי: