מלאכת שלמה על משנה סוטה ט:ה

1נפטרו זקני ירושלם. וכו' תוס' פ"ק דסנהדרין דף י"ד:

2מביאין עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול ואין המום פוסל בה. בגמ' פריך ויהא מום פוסל בעגלה מק"ו ומה פרה שאין השנים פוסלות בה מום פוסל בה עגלה ששנים פוסלות בה כדתנן להו בריש מסכת פרה אינו דין שיהא מום פוסל בה ומשני שאני עגלה דכתיב גבה מיעוטא דכתיב בפרה אשר אין בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה א"ר יוסי בן שאול מפני מה אמרה תורה הבא עגלה בנחל אמר הקב"ה יבא דבר שלא עשה פירות דהיינו עגלה שעדיין לא ילדה ותערף במקום שאין עושה פירות ותכפר על מי שהרגוהו ולא הניחוהו לעשות פירות דהיינו מצות:

3נחל איתן. פסחים פרק מקום שנהגו לנחל איתן לעגלה ערופה צריך שיהו קנים גדלים בו ואי לא לא מיקרי נחל:

4ואיתן כמשמעו קשה. כדכתיב איתן מושבך ושים בסלע קנך. וז"ל הברייתא אחרים אומרים מנין לאיתן שהוא ישן ולא שהובאה קרקעיתו מחדש מקרקע אחריתי שנאמר גוי איתן הוא גוי מעולם הוא פי' מעולם היינו ישן גם שם ביד בהל' רוצח רפ"ט כתב ומורידין אותה אל נחל ששוטף בחזקה [הגהה כתב הר"ס ז"ל וקצת ראיה לדברי הרמב"ם ז"ל מההיא דפרק מקום שנהגו שנראה שנחל הוא מקום שגדלים בו קנים מחמת רבוי המים שעוברים בו ע"כ]. וזהו איתן האמור בתורה גם רד"ק ז"ל בשרש נחל כתב אל נחל איתן היה בו מים כי כתוב ירחצו את ידיהם וכן וצדקה כנחל איתן ששוטפים בו המים בכח ע"כ. ועיין על זה במהר"י קולון ז"ל שרש קנ"ח ותוסיף לקח טוב:

5וכתוב בתוי"ט אע"פ שאינו איתן כשר פי' הר"ב ז"ל שלא נאמר איתן לעכובא אלא למצוה וכן פי רש"י ז"ל וקצת קשה דה"ל למיתני ואם אינו איתן כשר שזהו לשון דיעבד אבל לשון אע"פ משמעתו להוציא ולאפוקי שלא נטיל עוד תנאי בדבר ועוד דלשון אם אינו וכו' לשון קצרה הוא מלשון אע"פ שאינו וכו' ולמה לו להאריך ע"כ. וכתב שהרמב"ם ז"ל בפירושו שהעתקתי לעיל בא לומר שאיתן יש בו שני פירושים גדול וחזק ושאמר התנא דקפידת הכתוב על החוזק ואע"פ שאינו גדול ע"כ. וכתוב עוד דמתני' דקתני ומקומה אסור מלזרוע ומליעבד כר' יונתן דדריש אשר לא יעבד להבא ודלא כר' יאשיה דדריש אשר לא יעבד לשעבר ולאו לשון צואה הוא וכדפירש רש"י ז"ל פשטיה דקרא בפירוש החומש ע"כ בקיצור וכמו שאבאר עוד בסמוך. בקופיס מצאתי מוגה בסמ"ך:

6ומקומה אסור מליזרע ומליעבד גרסי'. בפי' רע"ב ז"ל אף כל עבודה שהיא בגופו של קרקע. אמר המלקט ובגמ' פריך ואימא אשר לא יעבד בה כלל ולא יזרע פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זריעה אין מידי אחרינא לא ומשני אשר רבויי הוא ובברייתא בגמ' פליגי ר' יאשיה ור' יונתן אי מהני נחל איתן אם נעבד לשעבר דר' יונתן מכשר ליה דמי כתיב אשר לא נעבד ור' יאשיה ס"ל דאשר כתיב דמשמע לשעבר אע"ג דלא יעבד להבא משמע ה"מ בלאו אשר אבל השתא דכתיב אשר על כרחך מוכח עליה דלשעבר הוא ור' יונתן אשר לרבוייא איצטריך כדכתבינן אבל לא יזרע דלא כתיב ביה ואשר לא יזרע לכ"ע להבא דוקא משמע. ומשמע דמתני' דלא מר' יאשיה וכמו שכתבתי כבר בשם תוי"ט: