מלאכת שלמה על משנה סוכה ג:יא

1מקום שנהגו לכפול. ביד פ"ג דהלכות חנוכה סי' י' י"א ומייתי לה בגמרא ערבי פסחים ד' קי"ט:

2מקום שנהגו לברך אחריו יברך אחריו. מלת אחריו השניה נלע"ד טעות אח"כ מצאתי ברש"ל שמחק שתיהן אע"פ שברוב הספרים גרסי' להו וכדאיתיה בגירסת המשנה בר"פ הקורא עומד והכריח מלא שנו דגרסי' עלה בגמ':

3הלוקח לולב מחבירו. פי' כל ד' המינים דלולב כולל הכל ואיתה בר"פ כל פסולי. וכתבו תוס' ז"ל הלוקח לולב מחברו פי' בקונט' דגרסי' מעם הארץ דמעם הארץ מוקמי' לה בגמ' ועם הארץ לגבי חבר לא קרי חברו ואי לוקח נמי עם הארץ מי ציית לך להחזיק את חברו בחשוד ועל חנם דחק דאין צריך לשנות את הגרסא דאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה חברו דתנן בפ' הניזקין משאלת אשה לחברתה ובפ' בכל מערבין האומר לחברו צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהם עראי ומעשרן ודאי וקתני סיפא בד"א בעם הארץ ובשבת פ' שואל לא יאמר אדם לחברו שכור לי פועלים ומוקי לה בחברו גוי ע"כ. והביאוהו ג"כ בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ב:)

4נותן לו אתרוג במתנה. בגמ' בעי לא רצה ליתן לו במתנה מהו ושני עלה רב הונא מבליע לו דמי אתרוג בלולב פי' יקנה לולב ביוקר עד שיתן לו אתרוג במתנה ופריך בגמ' והא קיימ' לן דבאילן בתר חנטה אזלינן והאי אתרוג ע"כ בט"ו שמרה עד החג לא גדל ובת ששית הנכנס לשביעית הוא ומשני אתרוג חלוק משאר אילנות ודינו כירק שהלכו בו בתר לקיטה משום דגדל על כל מים שמשקין אותו תמיד כירק וכי האי תנא דקתני בברייתא ורבותינו נמנו אתרוג אחר לקיטה בין למעשר בין לשביעית ודלא כר"ג ור' אליעזר דאמרי בפ' שני דבכורים דלענין שביעית בתר חנטה אזלינן באתרוג. ושלש מחלוקות בדבר. ואית ליה לר"ש בפ"ק דר"ה דף ט"ו סברא רביעית דבאתרוג ג"כ אזלינן בתר לקיטה לענין שביעית שאין לך דבר שחייב בביעור אלא א"כ גדל בשביעית ונלקט בשביעית משמע דבעי בתר חנטה וגם בתר לקיטה ונלע"ד דהא דלא קתני הלוקח לולב מחברו יבקש ממנו שיתן לו אתרוג במתנה לרמוז לנו הא דמפ' בגמ' דאם לא רצה ליתן לו במתנה מבליע לו דמי אתרוג בלולב וה"פ הלוקח לולב מחברו בשביעית נותן לו הלוקח מעות יתירות בלולב עד כדי שיבא האתרוג במתנה וביד פ"ח דהלכות שמיטה ויובל סי' י"א: