מלאכת שלמה על משנה סוכה ג:טו

1מקבלת אשה. פי' אע"ג דלאו בת חיובא היא:

2ומחזרת למים בשבת. גרסי' וכן הוא בירוש' ובהרי"ף והרא"ש ז"ל וביד שם פ"ז סי' כ"ה ובטור א"ח סי' תרנ"ד. וכתוב בכל בו בסי' ע"ב מקבלת האשה לולב מיד בנה או מיד בעלה בזמן שהיו נוטלין אותו בשבת פי' וקמ"ל דאע"ג דאשה לא מחייבא ביה לא אמרינן שיהא אסור לטלטלו כעץ וכאבן שאינו ראוי לטלטל אלא מקבלת אותו ולכתחלה מחזרת אותו למים דלא חשבי' החזרה כהשקאת זרעים ואע"ג דמועיל להעמיד לחותו אבל אין מוסיפין על המים שמא תוספת המים יוסיף לחדש בו לחותו ובי"ט מוסיפין אבל אין מחליפין המים שישפוך אלו ויתן אחרים תחתיהן ובחולו של מועד מחליפים ובזמן הזה שאינו ניטל בשבת אם שגג אדם והוציאו מן המים או שכחוהו ולא נתנוהו במים אין מחזירין אותו במים כיון שאינו ראוי לא לאנשים ולא לנשים למצוה בשבת שהרי הוא כאבן לענין טלטול ע"כ וקרוב לזה פי' ג"כ הר"ן ז"ל:

3קטן היודע וכו'. ירוש' לא סוף דבר לנענע אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד כשורה ומנענע: והגיה ה"ר יהוסף ז"ל כל קטן שיש בו דעת לנענע וכו' וביד שם סי' י"ט ובטור א"ח סימן תרנ"ז ואיתה רפ"ק דערכין: