מלאכת שלמה על משנה סוכה ד:ט

1ניסוך המים וכו'. עוד סוף הפרק ביד פ' עשירי דהלכות תמידין ומוספין סי' ו' ז' ח' ט' י'. וי"ס דלא גרסי' הכא מלת שבעה והכי נמי מסתברא דהא לא אתא לפרושי אם הם ז' רק כיצד הוא יהיה ז' או פחות או יותר לא נחית תנא לפרושי האי השתא שהרי אין צריך בו פירוש:

2צלוחית של זהב. תוס' פ' השוחט והמעלה (זבחים דף ק"י:)

3מן השלוח. לפי' תוס' ז"ל מייתי לה בגמ' מדכתיב ממעייני הישועה:

4ותקעו והריעו ותקעו. ג"כ מדכתיב ברישיה דקרא ושאבתם מים בששון:

5הגיעו לשער המים. בחזרתם לאחר ששאבו המים וכדפי' רש"י ז"ל לקמן פ' החליל סוף סי' ה' גבי ושלש למלוי המים והביאו שם ר"ע ז"ל:

6עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח ופנה לשמאלו שנסכים נעשין בקרן מערבית דרומית עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט כדתנן בפ' ששי דזבחים כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו שהיו עולין וחוזרין לעקב ואלו הן ניסוך המים והיין ועולת העוף כשהיא רבה במזרח והתם איתה למתני' בדף ס"ד ופי' שם רש"י ז"ל ופנה לשמאלו ולא קתני ופנה לסובב דדוקא כשעולת העוף נעשית במזרח עומד בסובב לפי שיש לו כבש קטן במזרח לפנות הימנו לסובב כדאיתא לעיל מינה בההוא פירקא (בדף ס"ב) אבל לצד מערב אין לו כבש לפנות לסובב לנסכים ולעבודות הנעשין בקרן מערבית דרומית ע"כ בשנוי לשון קצת. ותוס' ז"ל בכתיבת יד גם הרב רבינו פרץ בגליון כתיבת יד חלקו עליו דלעולם היה סובב גם לקרן מערבית דרומית וכדתנן בפ' איזהו מקומן עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרמית וכו' מערבית דרומית ושירי הדם היה שופך על יסוד דרומי פי' יסוד דרומי מערבי ואם אין שם כבש כיצד ירד מן הסובב ליסוד דרומי מערבי ולחזור על עקבו אי אפשר כדקאמר במתני' אלא ודאי ש"מ כשבא בסוף לקרן מערבית דרומית היה יורד מן הסובב בכבש קטן לכבש גדול ומן הגדול יורד ליסוד לשפוך שיירי הדם שהיה שופך על יסוד דרומית מערבית ומאותה דסוכה לא קשה מידי די"ל דשאני ניסוך דלא אפשר ליה לעשות בעמדו על הסובב דמן הסובב עד ראש הקרן ששם היו השיתין היה גבוה ד' אמות הלכך היה צריך לעשות הניסוך בראש המזבח אבל ודאי היה שם כבש לשאר עבודות שהיה צריך לעשות שם מעל הסובב אבל זה קשה אם היה בצד מערב שני כבשים חד לסובב וחד ליסוד ובמזרח היה אחד לסובב שהיה פונה שם להקיף הרי שלש כבשים ולעיל לא חשיב אלא שני כבשים וי"ל דלא חשיב לעיל אלא כבשים לשתי רוחות אבל לעולם לכל רוח היו כבשים הצריכין לו עכ"ל ז"ל:

7אלא שהיו מושחרין מפני היין. י"ס פניהן מפני היין ובתוספתא ובירוש' ליתיה. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו. ובגמ' בשלמא דיין משחיר דמיא אמאי משחיר כיון דאמר מר עירה של מים לתוך של יין או של יין לתוך של מים יצא של מים אתי לאשחורי לפי שפעמים שמחליפן:

8כמין שני חוטמין דקין. חוטם א' וכו' עד סוף לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כך פי' רש"י ז"ל וכתבו עליו תוס' ז"ל וזו תימה מנין לו כל אותו הענין שמחוטם של הספלים מקלח על גג המזבח ומשם לנקב המזבח ומשם לשיתין דילמא דמנקב הספלים יורדין לשיתין כמין שני נקבי חוטם ולא שהיה בולט כמין חוטם כי ההיא דתנן במסכת מדות גבי דמים ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקים שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן ומתערבין באמה ושמא כמין בליטת חוטם היה עשוי על הנקב שלא יפול עליו דבר לסותמו ע"כ:

9אחד מעובה ואחד מידק. אחד מהנקבים עבה וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כתבו תוס' ז"ל על פי' זה משמע שרוצה לומר שהיה הנקב רחב וגדול זה מזה ולשון מעובה משמע ששולי הספל היו עבים ומתוך כך אין המשקה ממהר לבוא ע"כ:

10כָלִין בבת אחת. בנקודת קמ"ץ תחת הכ"ף של מלת כלין:

11במה שפי' ר"ע ז"ל מפני שהיין עבה יותר וכו' אמר המלקט ומתני' רבנן היא דאמרי דכי הדדי נינהו של מים ושל יין כל אחד שלשה לוגין והכי נמי מסתברא דאי ר' יהודה ומעובה היינו של יין שהוא שלשה לוגין ודק היינו של מים שהוא לוג ליתא דרחב וקצר אית ליה דתניא ר' יהודה אומר שתי קסוואות היו שם אחד של מים וא' של יין של יין פיה רחב של מים פיה קצר ורחב משמע יתר על קצר טפי מיתורא דמעובה על הדק ש"מ:

12מערבי של מים וכו'. כתב רש"י ז"ל ה"ג מערבו של מים ומזרחו של יין הספלים נתונים אצל הקרן זה לפני זה סמוכים זה לזה אחד לצד מערב ואחד לפנים הימנו דהיינו למזרח ע"כ והעתיקו ה"ר עובדיה ז"ל ונראה שר"ל דאית דלא גרס האי בבא במתני' או דאית דמהפכי למיתני מערבי של יין ומזרחי של מים א"נ דקשה ליה לרש"י ז"ל דהתנן בפ' ששי דזבחים דבקרן מערבית דרומית היו השיתין וא"כ היכי תני הכא מזרחי של יין דהא אינו רק במערבית דרומי' להכי פי' דה"ג ואעפ"כ לא קשי מידי דאפי' במקום קטון כטפח ובפחות נמי שייך לומר מערבי ומזרחי כך נלע"ד ויש מי שפי' שרש"י ז"ל כיון לומר דגרסי' מערבו ומזרחו בויו ולא נהירא אע"פ שרש"ל ז"ל לא הגיהו מ"מ ר"ע ז"ל העתיקו ביוד. אחר זמן מצאתי שכתב הר"מ דילונזאנו ז"ל וז"ל מערבו של מים מזרחו של יין אם כן המזרחי של יין בשלשה נכ"י וירו' ותוספתא ור' עובדי' מערבי של מים ובבבלי כדכתיבנא מערבו של מים מזרחו של יין וכתב רש"י ז"ל דה"ג וכ"מ ברש"י כ"י וז"ל פי' אחר כ"י מערבו של מים זהו מזרחו של יין ע"כ:

13ר' יהודה אומר בלוג היה מנסך. בפירקין דף מ"ז ובפ"ק דתענית דף ג'. בפי' ר"ע ז"ל צריך להגיה בתרתי פליג אשלשה לוגין פליג וכו':

14ולמנסך וכו'. פ' שני דיומא דף כ"ו והתם דייק רב אשי ממתני' יתירה דקתני באתרוגיהם דה"ל למיתני ורגמוהו כל העם ותו לא אלא מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר שהיא שעת נטילת לולב ודייקי' להא נמי ממתני' דפ' שני דיומא סי' ה' כדכתבינן התם:

15שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו וכו'. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

16ורגמוהו כל העם באתרוגיהם. מסיים בברייתא דמייתי בגמ' ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו לא מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה מזבח פגום: