מלאכת שלמה על משנה סוכה ה:ז

1בשלשה פרקים. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל בשלשה פרקים פירוש בשלשה זמנים דהיינו בשלשת הרגלים היו כל המשמרות שוות בהקרבה וחילוק קרבנות הרגלים ובחילוק לחם הפנים ובמשנה זו לא פירש מה הם השלשה פרקים ע"כ ומייתי לה פ' ואלו מגלחין (מועד קטן דף י"ד) וביד פ"ד דהלכות ביאת מקדש סי' ד' ה':

2היו כל המשמרות שוות. גמ' ת"ר מנין שכל המשמרות שוות באימורי הרגלים ת"ל וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל ובא בכל אות נפשו ושרת שאין המשמר מעכב עליו וכיון דזוכה בעבודתו זוכה באכילתו דכתיב לכהן המקריב אותה לו תהיה ובכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים וזה אחד מהם ובחלוק לחם הפנים נמי דכתיב בתריה דהאי קרא חלק כחלק יאכלו יכול אף חובות הבאות שלא מחמת הרגל ברגל יהו זוכין בעבודתו ויחלוקו ת"ל לבד ממכריו על האבות מה מכרו אבות זה לזה אני בשבתי ואתה בשבתך:

3באימורי הרגלים. במה שאמור ברגלים דאי לא תימא הכי קשיא דסתם אימורין של גבוה הן ומאי שוות איכא:

4בעצרת אומרים לו הילך מצה הילך חמץ. ברייתא בגמ' אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה תנא דמתני' ס"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואבא שאול ס"ל חובת היום עדיפא. ובירוש' ראש פירקין וסוף פירקין אית תנויי תנו הילך חמץ הילך מצה מאן דתני הילך מצה ברישא שהוא חביב מאן דתני הילך חמץ ברישא שהוא תדיר ויש להסתפק אם צ"ל בהפך. אבל הכ"ג אינו נוטל לעולם פרוסה אלא אם רוצה נוטל חלה אחת משתי חלות שלימה דלאו אורח ארעא למיהב ליה פרוסה כדאיתא בפ"ק דיומא דף י"ז והביאו ביד ספ"ד דהלכות תמידין ומוספין:

5ושאר קרבנות צבור. יש גורסין וכל קרבנות צבור הוא מקריב את הכל וכבר פירש ר"ע ז"ל וכל לאתויי וכו':

6בין מלפניה בין מלאחריה אם חל י"ט ראשון אחר השבת כך צ"ל בלשון ר"ע ז"ל ואי אפשר לפרש לפניה י"ט ראשון לאחריה י"ט אחרון דא"כ היינו שבת שבתוך החג והא קתני ליה בשלשה פרקים וכו' וביד פ"ד דהלכות תמידין ומוספין סי' ט' י"ב: