מלאכת שלמה על משנה תענית ג:ה

1מתריעין בכל מקום. וכתב הר"ן ז"ל מתריעין בכל מקום מתריעין ומתענין קאמר כמו שכתבתי למעלה וכן דעת רש"י והרמב"ן ז"ל אבל הראב"ד ז"ל שכל מקום ששנינו סתם מתריעין התרעה בלא תענית קאמר חוץ מעיר שלא ירדו בה גשמים ועיר שיש בה דבר או מפולת ששנינו בהן בפירוש מתענות ומתריעות והוא ז"ל אומר שכששנינו על אלו מתריעין בכל מקום הני נמי ההתרעה בלא תענית ואמרינן דאתיא כר' עקיבא דאמר בסביבותיה מתריעות ולא מתענות דמפני שהיא מכה מהלכת בכל מקום הוו אפי' המקומות הרחוקות כסביבותיה דמתריעות ולא מתענות לר' עקיבא אבל באותה העיר שהצרה בתוכה לעולם מתענין ומתריעין ומתני' דקתני מתריעין בכל מקום דוקא קתני דהוו כל מקום כסביבותיה אלא שקשה לדבריו מאי דתנן בתר הכי מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון ולר' עקיבא לא היה להם לגזור תענית אלא להתריע בלבד ואפשר דהני זקנים דגזרו תענית ס"ל דסביבותיה מתענות ואפ"ה לא הוי מעשה לסתור דעיקר הכונה היא ללמוד שכל מקום במכות כסביבותיה דמי דמש"ה גזרו תענית זקנים שירדו מירושלם לעריהם על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון שהיא סוף הגבול כדאמרינן בגיטין מאשקלון לצפון ואשקלון כצפון ומדרבנן נשמע לר' עקיבא זו היא שיטת הראב"ד ז"ל אבל הראשונה יוחר מחוורת עכ"ל הר"ן ז"ל:

2על השדפון וכו'. ביד ר"פ שני דהלכות תעניות. ומדבריו ז"ל אשר שם נראה דירקון נמי הוא בתבואה אכן רש"י ז"ל פי' שדפון בתבואות ירקון חולי ע"כ:

3ועל הארבה. תוס' פ' מרובה (בבא קמא דף פ') ונראה שהם ז"ל היו גורסין על הארבה ועל החסיל ועל הגובאי שהקשו שם עלה דמתני' דקתני דמתריעין על הגובאי מההיא ברייתא דקתני התם לא היו מתריעין על הגובאי אלא צועקים ותרצו דהתרעה דגובאי דהכא מיירי בפה א"נ דהכא במתני' בגובאי המזיק לשדות דומיא דארבה וחסיל וגובאי דברייתא במזיק לבני אדם דומיא דצרעים ושלוח נחשים כן פי' ר"י עכ"ל ז"ל אח"כ מצאתי בהרמב"ם ז"ל שם פ' שני סי' י' שכתב ועל הגובאי בכל שהוא אבל על החגב אין מתענין עליו ולא מתריעין אלא זועקין בלבד ע"כ. וכתב שם המגיד משנה ועל הגובאי בגמ' ברייתא על הגובאי בכל שהוא ר"ש בן אלעזר אומר אף על החגב וקיימא לן כת"ק וברייתא זו היא שם בגמ' ראש הפרק ואיתה נמי בתוספתא ומ"מ אפשר בדוחק לומר שעליה כוונו תוס' ז"ל:

4ועל החסיל וכו'. בברייתא בגמ' מסיים בה ר' עקיבא אומר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אפילו לא נראה בא"י אלא כנף אחד פי' עוף אחד של כל אותו מין מתריעין עליהם ופי' רש"י ז"ל שדפון וירקון כיון שנראה כל שהוא מתריעין ומלא תנור דמתני' להתענות קאמר א"נ מעשה היה כך ע"כ. ירושלמי למה נקרא שמו חסיל שהוא חוסל את הכל ולמה נקרא שמו גובאי דו גאבי דינא דמאריה לא סוף דבר חיה רעה אלא אפילו בהמה רעה כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית שור נושך וממית לא סוף דבר חרב של מלחמה אלא אפילו חרב של שלום שכבר עשתה רושם בימי יאשיהו ע"כ: