מלאכת שלמה על משנה תענית ג:ח

1שלא תבוא וכו'. ביד רפ"א דהלכות תענית וסי' ד' ובטור א"ח סי' תקע"ז ומצאתי בפי' לה"ר יהונתן ז"ל על כל צרה שלא תבוא על הצבור כלומר אם יסכימו הצבור להתענות חדש אחד על כל צרה שלא תבוא על הצבור ביום הראשון יתריעו בשופרות ובשש מי שענה לפי שחמור הראשון מן האחרון ע"כ:

2חוץ מרוב הגשמים. גמ' מ"ט א"ר יוחנן לפי שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר הביאו את כל המעשר וגומ' מאי עד בלי די אמר רמי בר רב יוד עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. ואמר רמי בר רב יוד ובגולה פי' בבל שהיא מצולה מתריעין על רוב גשמים שלא ירדו שלא יהו בתיהם קבריהם ותניא נמי הכי וביד שם פ' שני סי' ט"ו:

3חוני הַמְעֲגֵל. בנקודת שו"א תחת המ"ם של מְעַגֵל ובפת"ח תחת העי"ן ובציר"י תחת הגימ"ל וכן נקד הר"מ דילונזאנו ז"ל. ושמעתי שנקרא כן על שם אומנותו כמו היה מעגל במעגילה דבפ"ק דמועד קטן ולי נראה על שם המעשה הזה שעג עוגה וכו' אח"כ מצאתי בר"פ שתי הלחם שפי' רש"י ז"ל מעגל צירקלא כדקרינן חוני המעגל על שם עג עוגה ע"כ. וכן ג"כ פי' בספר יפה [מראה] מעגל ע"ש עג עוגה:

4ועג עוגה. פירושו רשם רושם עגול כמו ואין עושין עוגיות לגפנים דברפ"ק דמסכת מועד קטן. ולשון הר"ן ז"ל עוגה גומא גדולה כמו עוגה גדולה עגולה ורש"י ז"ל בפי' מגלת רות פי' תעגנה לשון איסור כלא כמו עג עוגה לעמוד בתוכה ויש פותרין לשון עיגון ולא יתכן שא"כ היה לו לינקד הנון דגש או לכתוב שני נונין ע"כ:

5אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים. ירושלמי הדא אמרה ערב פסחים היה ותני כן בעשרה (נ"א בעשרין) ביה. צמון כל עמא למיטרא ונחת לון:

6התפלל ולא ירדו גשמים. א"ר יוסי ב"ר בון על שלא בא בענוה ע"כ:

7התחילו גשמים מנטפין. אמרו לא באו אלו אלא להתיר נדרו של זה:

8ירדו בזעף. תני שמואל כמפי הנוד: ועיין בפי' ירמיה לרבנו ה"ר משה אלשיך ז"ל סוף סימן י"ד ובספר חן טוב פ' מטות דף רנ"ה ורנ"ו:

9אם נמחית אבן הטועין. סמ"ג עשין סימן ע"ד נראה דגריס אבן הטוען שפירש נקראת אבן טוען שטוענין עליה ענין האבדות ע"כ וכן הוא במציעא בגמ' ד' כ"ח. ופי' ה"ר יהונתן ז"ל שהיתה כ"כ גבוהה שכשהגמל ורוכבו עובר תחת הצור ההוא נראה בעיני העומד על הצור ההוא כאילו הוא פחות מחגב משום הכי נקטו שהוא דבר שאי אפשר אלא א"כ היה מבול על כל העולם ע"כ. בפי' ר"ע ז"ל אבן היתה בירושלם וכו' אמר המלקט כך הוא לשון רש"י ז"ל אבל לשין הרמב"ם ז"ל ברפי"ג מהלכות גזלה ואבדה חוץ לירושלם:

10שלח לו שמעון בן שטח. ברכות פ' מי' שמתו דף כ' ואמרי' התם שמצינו ששנינו במשניות שמנדין על שלשה אחד המגיס דעתו כלפי מעלה לשאול כל צרכיו כגון הא דתנן הכא ואידך המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים כגון ההיא דתנן בפ"ה דעדויות שנידו לעקביא בן מהללאל מפני שנגע בכבוד שמעיה ואבטליון ואידך המזלזל בנטילת ידים כגון ההיא דתנן נמי התם ואת מי נידו את אלעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים אבל תנורו של עכנאי דבפ"ה דכלים הברכה שברכו לר' אליעזר לא תנן לה בהדיא במתני' ואשכחן נמי בברייתא דתודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסים בלילי פסחים ושלחו לומר לו אלמא תודוס אתה ומהנה ת"ח מנכסיך גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ ואיתה נמי בירושלמי ר"פ ואלו מגלחין:

11גוזרגי עליך נדוי. משום דחייב חכם לנדות על כבוד הרב וכ"ש על חלול השם טור י"ד סי' של"ד. ויש גורסין אלמלא חוני אתה צריך אתה לנדות וכן הוא בירושלמי וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכך הגיה שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה להתנדות אבל מה וכו' והשאר מחקו:

12מתחטא. פי' בערוך לשון עינוג ות"י הילדים רכים טלייא מחטיין ורש"י ז"ל פי' בבכורות פ' מעשר בהמה (בכורות דף נ"ז) גבי כנף רננים נעלסה נוטריקון נושא עוּלֶה ומתחטא פי' מורידה בנחת בקנה ומתחטא לשון ירידה וחברו במסכת תענית בן המתחטא לפני אביו אלא שבפירושיו שבכתיבת יד אינו מפורש כך שמאותו עלה עד סוף אותה מסכתא אינו מכוון פי' שבדפוס עם פירושו שבכתיבת יד [*) עיין בספר מזבח כפרה.]. ומפירושו שבכתיבת יד העתיק ר"ע ז"ל שם בפירוש המשניות. ובמנחות פ' ר' ישמעאל פי' רש"י ז"ל ונתחטא ומירידו והאי חטוי דבר יוכני לשון הורדה כדתנן ביומא התחיל מחטא ויורד ע"כ וכן פירשו שם ג"כ תוס' ז"ל וכתבו שם וי"מ לשון טיול כמו בן המתחטא לפני אביו ע"כ. עוד פי' רש"י ז"ל כאן מתחטא לשון חטא כלומר הוי הולך וחוטא ע"כ.

13בפי' ר"ע ז"ל מתחטא מתגעגע וכן הוא בפי הרמב"ם ז"ל. בתרגום ואשעה בחוקיך תמיד אשכחן ואגעגע באורייתך. ובגמ' בברייתא תניא אמר להן אע"פ שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ"כ הביאו לי פר הודאה והביאו לו וסמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו רבש"ע עמך ישראל אינם יכולין לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות י"ר שיפסקו גשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות והפר הקריבו שלמים. גרסי' בירושלמי א"ר יודן גיריא פי' הוא רבי יהודה בן גרים הדין חוני המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא נפק לטורא לגביי פעליי עד דו תמן נחת מיטרא עאל ליה למערתא מן יתיב נם ודמך ליה ועבד שקיע בשנתיה שובעין שנין עד דחרב בי מוקדשא ואתבני זמן תניינות לסוף שבעין שנין אתער משנתיה נפק ליה ממערתא וחמא עלמא מיחלף זוויי דהוו כרמין עבידא זיתין זוויי דהות זיתין עבידא זרעו שאל ליה למדינתא אמר לון מה קלא בעלמא אמרו ליה ולית את ידע מה קלא בעלמא א"ל לא אמרין ליה מאן את א"ל חוני המעגל א"ל שמענא דהוה עייל לעזרה והיא מנהרא עאל ואנהרת וקרא על גרמיה בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים ע"כ. אכן בתלמוד שלנו לא משמע דהוו תרי חוני המעגל חד בסוף בית ראשון ובתחלת בית שני וחד בבית שני בימי שמעון בן שטח רק א' והוא בימי שמעון בן שטח שמספר מעשה שישן שבעים שנה בגוונא אחרינא עיין עליו: ולדעת הירושלמי צ"ע אמאי נקרא הראשון ג"כ המעגל ושמא שגם הוא עג עוגה והתפלל על הגשמים: