מלאכת שלמה על משנה טהרות ו:ו

1בפי' רעז"ל דה"ה היכא דאיכא מידי למיתלי ביה שלא נגע. אמר המלקט כדאמרינן רפ"ק דפסחים היכא דחולדה וברדלס מצויין שם דתלינן שגררוהו הם:

2איזוהי ר"ה. בפ' שני נזירים משמע דכל היכא דאיכא תלתא חשיב ר"ה לטומאה דילפינן מסוטה דהויא רה"י דליכא אלא תרי בועל ונבעלת והשתא כל הני גווני דתנן הכא דהוו ר"ה כגון שבילין ובקעה בימות החמה ובסילקי וכיוצא בהן דחשיב במתני' אע"ג דליכא תלתא בההיא בקעה שנולד הספק כיון דרבים וכו' כדפי' רעז"ל:

3שבילי בית גלגול וכו'. עירובין פ' שני דף כ"ב ופי' שם רש"י ז"ל מעלה גבוהה וזקופה היא בארץ ישראל ואמרינן התם אמרי דבי ר' ינאי איזוהי שבילי בית גלגול כל שאין עבדים יכולים ליטול סאה של חטים וירוץ לפני סרדיותו ומפרש התם טעמא דהוי רה"י יהושע אוהב ישראל היה עמד ותקן להן דרכים וסרטיא כל היכא דניחא תשמישתיה מסרה לרבים וכל היכא דלא ניחא תשמישתיה מסרה ליחיד. ומייתי לה נמי בפ"ב דעירובין דף כ"ה. ובערוך ס"א בית גד גד פי' שבילי מקום מעבר צר וכדמתרגמינן במשעול הכרמים בשביל כרמיא ופי' משעול מש עול כלומר אין יכול ליכנס עד שיצא חברו כלומר אין מכיל המעבר שני בני אדם בית גד גד מלשון גידוד חמשה ומחיצה זהו שביל בית גד גד כלומר מקום צר ע"כ. ולא מצאתי רמז או סמך אי גרסי' פה ר' אליעזר ביו"ד אמנם ה"ר יהוסף ז"ל גם פה מחק היו"ד:

4השבילין המפולשין וכו'. בעירובין פ' שני דף כ"ב קתני מבואות המפולשין בבורות וכו' אלא דמתרץ לה המפולשים לבורות וכו' פי' השבילין המפולשין כגון שיש באותו שביל שהוא פתוח לר"ה בור או שיח או מערה המעכב לאדם ליכנס מצד זה ולצאת מן הצד האחר ונעשה כמבוי שאינו מפולש. וז"ל רש"י ז"ל לבורות שיש בור בראשו אחד ובשפה אחת קצרה מהלכין שם עד שעוברים ע"כ. ופי' הר"ש ז"ל וההיא דשבילין המפולשין וההיא דחצר שהרבים נכנסים לה דלקמן תרוייהו מוקי להו בפ' עושין פסין דלא כר' יהודה דאמר גבי פסין יסלקנה לצדדין וקשה למה דוחק כן הא מודה ר' יהודה בשתי מחיצות מעלייתא דלא מבטלי כדמסקי' וכו' ע"ש ותוס' שם פ' עושין פסין הכריחו דע"כ בנפרצה מד' רוחות מיירי ע"ש: