מלאכת שלמה על משנה תמורה ה:ו

1הרי זו תחת חטאת ותחת עולה לא אמר כלום גמרא אמר רב מתניתין דקתני לא אמר כלום דלא כר"מ דאי ר"מ הא אמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה גבי המעריך פחות מבן חדש אמר אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים ונותן דמיו כמה שהוא ראוי לימכר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה והכא נמי גם כן משום בהמה שיש לו בבית אמר. אי נמי איכוון לאקדושה קדושת דמים. וכתבו תוס' ול ועוד י"מ דקאי אהא דקתני אם אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום והיינו דלא כר"מ דכיון דאין אדם מוציא דבריו לבטלה דעתיה לומר הרי אלו לעולה וגמר ואמר לשם דמים ע"כ:

2הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהן עולה. בגמ' דייק טעמא דבהמה טמאה ובעלת מום דלא חזיין ליקרב מש"ה לא בעיין מומא פירוש לרעות עד שיפול בהן מום דהא מסאבי וקיימי הא מפריש נקבה לאשם או לעולה בעיין מומא הואיל וחזיין להקרבת שלמים ומתניתין דלא כר"ש דתנן לעיל פ"ג המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב וכו' רש"א תמכר שלא במום וללישנא אחרינא דאיכא בגמרא דדייק בגוונא אחרינא מתני' דלא כר"ש בן יהודה וה"ג ליה ללישנא אחרינא בגמרות כתיבת יד טעמא דאמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום אבל אמר על נקבה דחזיא לשלמים מגו דקדישא קדושת הגוף לשלמים קדיש גופה נמי. פירוש הרגמ"ה ז"ל אם אמר על נקבה הרי זו לעולה קדושה קדושת הגוף לעולם מגו דחזיא לגופה לשלמים ע"כ. מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב דלא כר"ש בן יהודה דתניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אף לעולתו אין עושה תמורה דלית ליה מגו ולית ליה נמי משום דשם עולה על אמו. ועיין במ"ש לעיל פ"ג סימן ג' ובפ"ד דשקלים סימן ז'. וביד פט"ו דהלכות מעשה הקרבנות סימן ו':

3הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה תוספות פ"ק דמכילתין דף ז' כתבו דצריך לומר דלקי משום מקדיש בעלת מום למזבח אפילו שֶׁכִיוַן לדמיו למאן דסבירא ליה התם הכי: