מלאכת שלמה על משנה תמורה ז:ו
מלאכת שלמה על משנה תמורה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Temurah 7:6
Open in the reader →1אשם תלוי ישרף ת"ק דר' יהודה הוא ר"ש דהכי מוכח בברייתא דת"ר אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק וחולין שנשחטו בעזרה ר' יהודה אומר יקברו רש"א ישרפו. בפירוש רעז"ל אשם תלוי ישרף אם שחטו וקודם זריקת דמו נודע לו שלא חטא דהשתא הוי חולין בעזרה ע"כ והוא פירוש רש"י ז"ל. ונלע"ד דש"מ שאם קודם זריקת דמו נודע לו שחטא כשר הוא ונאכל שהרי מגין עליו מן היסורין שעה אחת עד שיביא חטאתו. ובפרק כל שעה (פסחים דף כ"ח) נמי יש ברייתא מזה. ובת"כ פרשת צו פרשה ט'. וטעמא דר' יהודה דריש התם מכי קדש הם הם בשריפה ולא חטאת העוף ואשם תלוי בשריפה. בפירוש רעז"ל דהשתא הוי חולין בעזרה. קשה לפירושו דהא לעיל אמרינן דיקברו ועיין במסכת כריתות פרק בתרא אמתניתין קמייתא וגם הוא פירש שם משום דמיחזי כזבח פסול הר"ר יהוסף ז"ל:
2ר' יהודה אומר יטילנה לאמה בברייתא א"ר יהודה הוא הי' מנתחה אבר אבר ואח"כ זורקה לאמה וזו היא קבורתה. ופירוש הרגמ"ה ז"ל קסבר ר' יהודה דכיון דאינה נאכלת לא תשרף אלא תקבר כשאר נקברין שהן אסורין באכילה. ובגמרא בכתיבת יד תניא אמרו לו אינו מותר לשנות תדע שהרי נשרפין אפרן מותר ונקברין אפרן אסור ע"כ. וק"ק לע"ד אמרו לו היינו ת"ק שכן דרך התלמוד להקשות כמו שכתבתי בפרק הזהב סימן ט' ושמא טעמא קאמרי ליה כדקתני בברייתא תדע וכו' א"נ לקבור ולשרוף ולחזור ולקבור הנקברים או לשרוף ולקבור ולחזור ולשרוף הנשרפים איכא ביניהו לת"ק מותר ולאמרו לו דקתני אינו מותר לשנות אסור או בהפך דלאמרו לו מותר כיון שפירש טעמו תדע וכו' א"נ דיעבד איכא ביניהו דלת"ק דיעבד מותר ולאמרו לו אפילו דיעבד אסור או בהפך דלאמרו לו דיעבד מותר מדלא קתני אסור לשנות כך נלע"ד. ומצאתי מוגה אינו רשאי לשנות. וכתבו התוס' ז"ל הנשרפין אפרן מותר ונקברין אפרן אסור. צ"ע טעמא מאי ואומר מהמ"ר דנשרפין כיון שצוה הכתוב לשרפן אחר שעשה כתילו נעשית מצותו ואין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ה"נ כיון שנעשית מצותו הלך איסוריה והא דאפר אשרה אסור לעולם אע"פ שהזקיק הכתוב לשרפן היינו משום דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם אבל הנקברין דלא הטעין הכתוב לשורפן משיך איסורייהו לעולם ע"כ. וכתוב בספר לבוש החור סימן תמ"ה. ולענין ליהנות באפרו דחמץ אחר ששרפו ונעשה אפר זה תלוי בפלוגתא דר"י וחכמים דלר"י שדינו בשריפה אפרו מותר דקיי"ל בסוף תמורה כל שדינו לישרף אפרו מותר ולחכמים שאין צריך לשורפו אן לו דין הנשרפין אלא דין הנקברים וקיי"ל דכל הנקברים שנשרפו אפרן אסור כמו מה שנקבר שהוא אסור בהנאה דילפינן שם שם מעגלה ערופה הלכך אע"פ שאנו נוהגין לשרפו יש להחמיר שלא ליהנות ג"כ מן האפר דשמא הלכה כחכמים שאין דינו בשריפה ואפרו אסור אע"פ שנשרף עכ"ל ז"ל וע"ש ג"כ סעיף א':
3סליקא לה מסכת תמורה