מלאכת שלמה על משנה תרומות ד:ו

1בשלשה פרקים משערין את הכלכלה. פי' ה"ר שמשון ז"ל משערין את המדה כדי שלא יקח לעצמו בגדולה ויתן לכהן בקטנה א"נ לענין דינא דבשלשה זמנים אלו רשאי לשנות ולא יותר. א"נ לענין התאנים הנלקטות דבג' זמנים אלו הפירות יפות אלו מאלו שלא יתרום מן הרע על היפה ע"כ ור"ע ז"ל תפס פי' הרמב"ם ז"ל לעיקר. וה"ר יהוסף ז"ל כתב על הפי' שהעתיק ר"ע ז"ל פי' זה קשה מאוד דאין כאן מקומו כי כאן אינו מדבר אלא בתרומה על כן נראה דודאי בתרומה קמיירי ומודדין את הכלכלה כדי שיוכל לכוין וליתן באומד כמות שהוא למוד א' מחמשים או א' מארבעים או א' מששים כי כשמדד את הטבל ויודע כמה מדות הוא צריך להפריש הוא לוקח כלי שאינו של מדה דלא שיוכל לשער בו מדה אחת או שתי מדות בקירוב ומפריש בו תרומה כשיעור וכבר תנן לעיל אבל תורם הוא את המדוד אך זה אינו קושיא כל כך מה עניינו לכאן כי כיון שכבר סיים כל דיני הפרשת תרומה בא לומר דיני תרומת מעשר וכן יש בירושלמי אך מה שפי' שמשערין את הכלכלה ר"ל הכלכלה שמודדין בה זה אינו נראה דמה צריך לשער הרי האחת כמו חברתה ויעשה את העשירית קדש אלא נראה לפרש שמשערין את הכלכלה שרוצה לתרום ממנה שלא יאמר כבר שיערתי אותה שאינה מקבלת אלא ק' תאנים וא"כ אין צריך ליתן אלא עשרה לתרומת מעשר שאע"פ ששיערה בזמן הבכורות בזמן הסיפות היא מקבלת יותר וצריך ליתן יותר וע"כ צריך לשער עכ"ל ז"ל. וכתב הרש"ש ז"ל פי' לפירושו של הרמב"ם ז"ל דאם אירע שמנה מה שמחזיק בסוף הקיץ והיו בה מאה לא יאמר בשנה הבאה בזמן הבכורות כך מדתה ומעשרה כלכלות שמלקט יתן למעשר מאה בכורות דמעשרותיו מקולקלות הן דל"ד מה שמחזיק בה עתה למה שמחזיק בה בסוף הקיץ וכן אילו ידע כמה היתה מחזקת באמצע. הקיץ והיו ק' כשילקוט י' כלכלות בסוף הקיץ לא יתן מאה תאנים למעשר אלא צריך לשערה עכשיו דאינו שוה מה שמחזקת עכשיו בסוף הקיץ למה שהיתה באמצע הקיץ מחזקת ומ"ט משום דבעי לתרום תרומ"ע ומעשר בצמצום ע"כ:

2בבכורות הבי"ת בחירק כדכתיב בס' הושע ט' כבכורה בתאנה ויותר נכון לגרוס הבי"ת בפתח וכדכתיב בס' ירמי' כ"ד כִתְאֵנֵי הבַכוֹרוֹת הבי"ת בפתח והכ"ף בשורק והרי"ש בפת':

3ובסיפות. היו"ד בקמץ נקד ה"ר יהוסף ז"ל:

4והשוקל משובח משלשתן. ע' תי"ט מ"ש בשם הירושלמי ועיין מה שכתבתי בפרק ה' דדמאי סי' ב':