מלאכת שלמה על משנה תרומות ו:ה

1ה"ג ולא ממעשר ראשון שניטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. אבל בת"כ תני מנין שאין משלמין לא מן הלקט ולא מן השכחה ולא מן הפאה ולא ממעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא ממע"ש והקדש שלא נפדו ת"ל ונתן לכהן את הקדש דבר הראוי להיות קדש. וכתבו ה"ר שמשון והרא"ש ז"ל דבמתני' לא יתכן לגרוס כן דבלא נטלה תרומתו ולא נפדו לא היו חכמים מתירין ע"כ. וכתב הרא"ש ז"ל ויש דוחקין ליישב גרסת תורת כהנים אף במתני' ולא ממעשר ראשון שהקדימו בשבלין ולא ניטלה הימנו תרומה גדולה ולא במע"ש שפדאו ע"ג אסימון וההקדש ע"ג קרקע ולא נהירא כיון דפטור מתרומה גדולה מ"ט דר"מ וכן במע"ש והקדש כיון דפדויין הן אע"פ שלא נפדו כהלכתן ע"כ. והרמב"ם ז"ל הי' נראה קצת דגריס בפי' המשנה כגרסת הת"כ וכפי' שהביא הרא"ש ז"ל אכן כי דייקת שפיר משכחת דגריס שניטלה תרומתו ומע"ש והקדש שנפדו וכ"ה ג"כ ברמב"ם וכן גרסת הירושל'. ובספר קרבן אהרן פרשת אמור בפרק ששי כתב ואנחנו מצינו הגרסאות בהפך דבמשנה גריס שלא ניטלה תרומתו ושלא נפדו ובת"כ גריס שניטלה ושנפדו ואח"כ יישב ששתי הגרסאות כולן אחת ע"ש:

2בפי' ר"ע ז"ל. ואע"ג דהשתא הוו כחולין המתוקנים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה כלל דמנלן הא דאמרינן הואיל ולא הוי ראוי קודם וכו' הלא גם שאר חולין מתוקנים לא היו ראויין לכך בשעת טבלם ומ"ש האי טבל משאר טבל ותו דבכל הספרים גרסי' שלא ניטלה תרומתו וכן ומע"ש והקדש שלא נפדו ונ"ל לפרש דדוקא בשלא ניטלה תרומתו או כשלא נפדו אין משלמין משום דהוו חולין שאינם מתוקנים ע"כ. עוד כתב על מה שפי' ר"ע ז"ל וכיון דקודם שנפדו לא חזו תו לא חזו לאחר שנפדו כתב פי' זה אינו נראה כלל דהא במשנה לא קאמר טעם אלא משום שאין הקדש פודה את הקדש ואי נפדו אין שייך לומר בו קדש. ותו דמאיזה טעם נאמר באלו הואיל ולא חזו קודם. יותר מבשאר חולין מתוקנים שגם הם היו טבל קודם עכ"ל ז"ל. ומפרש ר' יוחנן שם בירוש' דוחכמים מתירין באלו. אכולהו דקתני מתני' קאי וכן פסק שם הרמב"ם ז"ל ודלא כריש לקיש אבל בפי' המשנה פי' וחכמים מתירין באלו ר"ל במע"ש והקדש שנפדו כריש לקיש אבל שם כתב הגירסא וחכמים אומרים משלמין מכולן ע"כ:

3שאין הקדש פודה את הקדש. פי' הר"ש שירילי"ו ז"ל דכתיב ונתן לכהן את הקדש מי שאחר נתינה יהיה קדש יצאו אלו שכבר היו קדש קודם נתינה מדלא כתיב והקדש יתן לכהן ע"כ: