מלאכת שלמה על משנה ידים א:ג

1המים שנפסלו. פרק כל הבשר (חולין דף ק"ו) ברייתא בפלוגחא דר"ש בן אלעזר ס"ל אף בקרקע טובל בהן כל גופו אבל לא פניו ידיו ורגליו אפילו דרך טבילה ופי' רש"י ז"ל פניו ורגליו משום ידיו נקט להו ואורחא דמילתא נקט ע"כ. ומכח קושיא דאיכא לאקשויי אר' שמעון בן אלעזר השתא כל גופו טובל בהן פניו ידיו ורגליו לא כל שכן אוקימנא דבפסקינהו להני מים פסולים בחריץ קצר והמים פונים שם ואין שם שיעור מקוה אבל מחוברין למקוה עסקי' ובהא פליגי דר"ש בן אלעזר ס"ל גזרינן חריץ אטו כלי ות"ק סבר לא גזרינן חריץ אטו כלי אבל גבי טבילת כל גופו ליכא למיגזר דהא אין טבילה כלל בכלי. ופי' הרי"ף ז"ל בברכות פ' אלו דברים שנפסלו משתיית בהמה י"מ שאין הכלב יכול ללקק מהן וי"א שהן עכורין שקרובין להיות כטיט הנרוק ע"כ. והרא"ש ז"ל פי' שנפסלו כגון חמי טבריא או שהם סרוחין ע"כ. וכן פירש ג"כ רש"י ז"ל בפ' כל הבשר ושם פליגי חזקיה ור' יוחנן וגריס רש"י ז"ל דחזקיה אמר אין נוטלין לידים בחמי טבריה ור' יוחנן אמר כל גופו טובל בהן אבל לא פניו ידיו ורגליו. והקשה עליו הר"ש ז"ל דהאמר עליו ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן הכא בקרקע כשרין והעלה דעיקר הגירסא דר' יוחנן אמר התם כל גופו טובל בהן פניו ידיו ורגליו לא כל שכן כגירסת רבינו גרשום ור"ח ז"ל ע"כ. וכן מצאתי ג"כ שגורס הרא"ש ז"ל שם פרק כל הבשר וגם הרי"ף ז"ל בברכות פ' אלו דברים. ועיין בפרק שני דזבחים דף כ"ב. וכתוב בספר תרומת הדשן סי' ר"ס שפירשו רבינו יצחק מסימפונט ז"ל שאם טבל בהן את הספוג אם נשתנו מראיהן פסולין אבל לא נשתנו כשרין דספוג חשוב כאלו שתה מהן יונה ע"כ. משמע שר"ל דהספוג מוצץ כמו שהיונה מוצצת אבל אי הוי הספוג אינו מוצץ היה פסול לנטילת ידים ע"כ בקיצור וע"ש עוד:

2עשה בהן מלאכה. ופי' הרמב"ם ז"ל שהטעם מפני שנעשה בהן מלאכה שמם מכלל השופכין ולפיכך אין נוטלין מהם לידים ע"כ:

3ואם צינן יין במים. פי' הרא"ש ז"ל דמיקרי עשה בהן מלאכה:

4אפילו נתכוון לשרות בזה בתמיה כן פירש הרמב"ם ז"ל אבל הר"ש והרא"ש ז"ל פירשו אפילו נתכוון לא ניחא לשון אפילו אא"כ גרסינן פסולין ואי גרסינן כשרין ראוי לגרוס אם נתכוין. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה שהביא רעז"ל מגומגם הרבה ונ"ל דה"ק אפי' היה כוונתו לשרות במים אלא שנתכוון בזה ונפל לשני אפילו הכי כשרים ולא נאמר שכבר נעשית כוונתו ויהיו פסולים כיון שלא נתכוון לשרות בזה כשרים. ע"כ: