מלאכת שלמה על משנה יבמות ב:י

1החכם שאסר וכו'. בספר תרומת הדשן סי' רע"ט וע"ש. ובגמ' דייקי' הא התירה ואח"כ מת בעלה או גרשה ישאנה ואי בחד מי מפר והתניא הפרת נדרים בשלשה ואי בתלתא מי חשידי ומשני לה ביחיד מומחה: וכתוב בב"י טור א"ה סי' י"ב בשם רבינו ירוחם שכתב בשם הרמ"ה ז"ל דוקא אסרה אבל אם התירה על בעלה וגירשה מותר לישא אותה החכם ואפי' התירה יחיד ואפי' הדיוט ע"כ:

2מיאנה או שחלצה וכו'. ר"פ מצות חליצה ותוס' דפי שני דכתובות דף כ"ב ודס"פ התקבל ובגמ' ס"פ עד כמה:

3שהוא ב"ד כלומר וכו'. לשון ר"ע ז"ל עד דקיי"ל חליצה ומיאונים בשלשה. אמר המלקט ולאפוקי ממ"ד פ"ק דסנהדרין מיאון בשנים קמ"ל דמיאון אין פחות משלשה דהיינו ב"ד אבל לענין חשד אה"נ דאפי' תרי נמי לא חשידי כדתניא עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חשו חכמים לדבר זה ומן הדין מותרין העדים ליקח השדה או לישא את האשה ולפי זה צ"ל שר"ע ז"ל הכא לא נחת לפסק הלכה דהא בפ"ק דסנהדרין פסק הוא ז"ל כמ"ד דמיאון בפני שנים מספיק. ובגמ' בעי' אמביא גט ואחכם שאסר כנס מהו שיוציא ואסיקנא כנס אינו מוציא דברננה לא מפקי' דומיא דנטען על השפחה ונשתחררה ועל הנכרית ונתגיירה וליד לנטען על אשת איש דהתם בדין שיוציא דאם הוא אמת אסירא ליה אבל הכא שאסר את האשה בנדר אפי' אסרה שלא כדין כיון שגרשה בעלה שריא לחכם מדאורייתא:

4וכולן שהיו להם נשים ומתו. גמ' מתו אין נתגרשו לא והתניא אפי' נתגרשו ומשני ל"ק הא דהואי קטטה מקמי הכא דעדיין לא נתן דעתו על זאת הא דלא הואי קטטה ואב"א הא והא דלא הוי קטטה הא דקתני נתגרשו לא בדארגיל הוא קטטה שהוא הקניט את אשתו והא דקתני אפי' נתגרשו בדארגילה היא קטטה שהיא הקניטתו תחלה:

5וכולן שנשאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו. גמ' קס"ד מיתה אמיתה וגירושין אגירושין פי' הא דקתני שנשאו לאחרים ונתאלמנו קאי נמי ארישא דקתני מת הרגתיו הרגנוהו וקתני דאם נשאת לאחר על פיו ומת השני הזה מותרת לינשא לעד זה ואע"פ שמתו שני בעלים תנשא לשלישי ולא אמרינן הוחזקה זו קטלנית שהנושא אותה מת וגירושין דקתני נתגרשה קאי אגירושין דלעיל אהמביא גט וכו' ואשמועי' דאם נשאת לאחר באותו הגט וגירשה השני הזה מותרת להנשא למביא גיטה הראשון ובתרי זימני לא הויא חזקה וא"כ נימא מתני' דלא כרבי דאי כרבי האמר בתרי זימני הויא חזקה ומשני לא מיתה אגירושין וגירושין אמיתה פי' מיתה דקתני הכא שנשאו לאחרים ומתו מותרות לאו אכולהו דלעיל קאי אלא אגירושין ואמביא גט או חכם שאסר את האשה וגירושין דהכא אמת הרגתיו הרגנוהו ומש"ה כשנתגרשה משני זה מותרת לשלישי ועדיין לא הוחזקה בחדא ריעותא תרי זימני וכתבו תוס' ז"ל אגב מיתה נקט גירושין דאפי' נתגרשה כמה פעמים שריא לינשא ע"כ:

6וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם. גמ' מ"ש מהא דתניא הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה ומשני נשי לגבי נשי שכיחי דאזלן גברי לגבי גברי לא שכיחן א"נ נשי דלא אסרן שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי גברי דאסרן שכיבתן אהדדי קפדי אהדדי פי' דאשה המזנה כיון דאסורה לבעלה קפיד בעל אבל איש המזנה כיון דאשתו מותרת לו הלכך לא קפדא ושתקה וחיישי. אי הכי דגברי לא חיישי' שיזנה קרובו עם אשתו לאביו של החכם המתיר נמי תשתרי ואמאי תני לבניהם ולאחיהם ולא תני נמי לאביהם ומשני ל"מ קאמר ל"מ לאביו של מתיר דמותרת ולא חיישי' שמא יזנה מתיר זה עמה דבזיז בניה המתיר מיניה פי' מתבייש ומתיירא ממנו אבל בנו דלא בזיז אביו מיניה אימא לא קמ"ל: