מלאכת שלמה על משנה יבמות ב:ד

1איסור מצוה וכו'. פ' ד' מיתות (סנהדרין ד' נ"ג) ברייתא:

2שניות מד"ס. גמ' אמר רבא רמז לשניות מן התורה מנין שנא' כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ האל קשות דכתיב ואת אילי הארץ לקח מכלל דאיכא רכות קלות מהם ואסורות רב יהודה אמר מהכא ואזן וחקר תקן משלים הרבה אזן לשון אזנים בית אחיזה וכו' ויותר מהמה בני הזהר הזהר בד"ס יותר מד"ת וגזר על השניות. רב אושעיא אמר מהכא פרעהו אל העבר בו שטה מעליו ועבור פרעהו הגדילהו לאיסור והוסף עליו כדי שלא תעבור בו כמו גדל פרע רב כהנא אמר מהכא ושמרו את משמרתי עשו משמרת למשמרתי וגבי עריות כתיב ומדרבנן דקרא אסמכתא בעלמא בטור אה"ע סימן י"ד: בפי' ר"ע ז"ל צריך להגיה ואם אביו ואין לה הפסק ואם אבי אביו בלבד ואשת אבי אביו ואין לה וכו': עוד שם צריך להגיה ובת בן בתו ובת בן בן אשתו ובת בת אשתו ואם אם אבי אשתו ואם אם אם אשתו ואם אב אם אשתו וכו' וכך הוא ביד בפ"א מהלכות אישות והם עשרים שניות וכן הגיה החכם הר"ס ז"ל:

3אלמנה לכ"ג וכו'. בגמ' פריך קפסיק ותני לא שנא מן הנשואין ול"ש מן האירוסין בשלמא מן הנשואין עשה ולא תעשה ואין עשה דיבמה יבא עליה דוחה את לא תעשה ועשה דכ"ג ל"ת אלמנה לא יקח עשה והלא אשה בבתוליה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה אלא מן האירוסין ל"ת גרידא היא יבא עשה וידחה לא תעשה ומסיק רבא הכי אמר ריש לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים את שתיהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה לא תעשה והכא נמי אפשר בחליצה דמיקיים עשה ול"ת ומיתבינן להו בגמ' מברייתא דקתני אחייבי לאוין ואם בעלו קנו אלמא מדאוריתא רמיא קמיה למידחי לא תעשה וקאי בתיובתא אליבא דרבא לרשב"ל אבל בתר הכי מהדר תלמודא אריש לקיש אמר לך ריש לקיש כי אמינא אנא היכי דמקיימי מצוה אבל הכא חליצה במקום יבום לאו מצוה היא ועיין ברש"ל ז"ל: