מלאכת שלמה על משנה יבמות ד:י

1היבמה לא תחלוץ וכו'. פ' מי שהוציאוהו (עירובין ד' מ"ז:)

2וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהיו להם שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחר גרושות אחד ארוסות ואחד נשואות. כך צ"ל וכך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל. אלא שמתוס' דפ' שני דכתובות נראה דגרסי לא יתארסו ולא ינשאו אלא דבלאו הכי נלע"ד ששם יש טעות אחרת ג"כ. ועיין בספר הלבוש ריש סי' י"ג דאה"ט: וכתבו תוס' ז"ל שם ובפסחים פי' כיצד צולין דף פ"ה דהכא תנא ברישא בתולות שאינו פשוט וכן מזכיר אירוסין קודם נשואין דהיינו שאינו פשוט וסוף דבריהם כתבתים שלהי פ"ק דסוכה וביד פי"א דהלכות גירושין סי' י"ח ובפ"א דהלכות יבום סי' י"ט ובטור א"ה סי' י"ג וסי' קס"ד וסי' קס"ח ובגמ' פריך הי ניהו בתולות והי ניהי ארוסות הא חדא היא והיכא משכחת לה בתולה יבמה אם לא ארוסה ומשני אמר רב יהודה ה"ק וכו' כלומר לא תיתני אחת אחת דמשמע תרי מילי אלא כולה חדא קתני ופירושי קמפ' אחד בתולות ואחד בעולות וכגון שנתארמלו או נתגרשו בין מן האירוסין דהיינו בתולות בין מן הנשואין דהיינו בעולות:

3הנשואות יתארסו. דטעמא דאסורה כדי להבחין וכו' שאין השכינה אלא על הודאים שזרעו מיוחס אחריו דכתיב להיות לך ולזרעך אחריך והכי נמי קיי"ל בנדרים וברותי מכם המורדים והפושעים בי אלו בני ערבוביא ואצרכוה להמתין כל שלשה חדשים ולא אמרינן תשהה מעט ותנשא ותבדוק עצמה כי מלו לה שלשה חדשים למיתת בעלה דהיכי תבדוק עצמה אי בדדים כדרך נשים דאי מיעברא ודאי בר קמא הוא דאי בר בתרא אכתי לא הוה מינכר דלא מלו ג' חדשים לנשואיה דחסר ליה ההוא משהו שהמתינה ואי לא מינכר ולבתר הכי מינכר ודאי בר בתרא הוא האי בדיקתא לא עבדינן משום שלא יתגנו על בעליהם הנשים מאחר שנישאו ואם לבודקה בהילוכא ע"ג עפר תיחוח דאם היא מעוברת פסיעותיה ניכרות שמעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה אשה מחפה על עצמה שלא תראה מעוברת כדי שלא יבינו שבן הראשון הוא ויירש בנכסי בעלה השני ורבא מפרש טעמא דאיסורא דצריך להמתין ג' חדשים גזרה שמא ישא אחותו מאביו אם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן ט' לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב וגם גזרה שמא ייבם את אשת אחיו מאמו שאם תלד לאחרון בן אחר וישא אשה וימות בלא בנים ויבמה זה כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מיבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת או יוציא את אמו לשוק אם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורין שהוא בנו ותנשא אמו לשוק בלא בנים או יפטור את יבמתו לשוק אם יש לו אח מאביו הראשון ולא היה לו בנים ומת ואין שם אח אלא הוא והוא סבור שהוא בן האחרון ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה:

4חוץ מן הארוסה שביהודה. שהיו מיחדין את הכלה ואת החתן וכו' כדפי' ר"ע ז"ל וכדתנן בש"ק דכתובות האוכל אצל חמיו ביהודה וכו' ומשמע הא אם אינו אוכל לא:

5כל הנשים יתארסו. פי' רש"י ז"ל דהאי כל הנשים יתארסו לאו למעוטי ארוסה לינשא דטפי מקל רי יוסי מר' יהודה ספ"ד אחין וכתבו עליו מן המפרשים ז"ל דאינו מחוור דהתם לר' יוסי טעמא רבה אית ליה דסבר אשה מזנה היא מתהפכת אבל בגזרה דהכא דאפי' בקטנה גזרינן שלא תנשא עד שלשה חדשים והיא מחמיר בגזרות טפי מר' יהודה נמוקי יוסף:

6ר יוסי אומר כל הנשים וכו'. תוס' פ' בתולה נשאת (כתובות דף ד') ובגמ' מוכח דת"ק דמתני' הוא ר"מ:

7חוץ מן האלמנה מפני האבול. בגמ' מתמה רב חסדא על דברי ר' יוסי שאוסר ליארס מחמת אבלות כל שלשים קל וחומר ומה במקום שאסור לכבס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה מותר ליארס דאירוסין לאו שמחה היא מקום שמותר לכבס תוך שלשים יום של אבל דאבל אין אסור בתכבוסת אלא ז' ימים אינו דין שמותר ליארס ומסיק רב אשי שאני אבלות חדשה מאבלות ישנה ושאני אבלות דרבים מאבלות דיחיד פי' דט' באב אבלות ישנה ואבלות דרבים הלכך קילא ובטור י"ד סימן ש"צ ושצ"ב: