מלאכת שלמה על משנה יבמות ד:ג

1מודים ב"ש וב"ה. אע"ג דפליגי בארוסה ממש בכתובות רפ"ח דבש"א תמכור ובה"א לא תמכור הכא מודים ב"ה שמוכרת לכתחלה דל"ד שומרת יבם לארוסה לפי שארוסה קנוייה עד שנתחייב הבא עליה סקילה הלכך כ"כ זכה בה שאין לה למכור לכתחלה אבל בשומרת יבם שלא עשה בה שום מעשה הוא אלא מכח אחיו והבא עליה לא מיחייב אלא מלקות ודאי דבזכותה נפלו הלכך מוכרת לכתחלה ואע"ג דלבתר הכי עבד בה מאמר מ"מ כשנפלו בזכותה נפלו ולא בזכותו נמוקי יוסף: ועוד כתב דמנה ומאתים ונדוניא שהן נכסי צאן ברזל נקראים כתובה מפני שהן כתובין בה ע"ב. ובגמ' בעי מ"ש רישא כשהיא קיימת דלא פליגי ב"ש אלא בכח דילה מחזקי לנכסים דקאמר מוכרת ונותנת לכתחלה ומ"ש כשמתה דפליגי ולא מוקמי נכסי מלוג בחזקת יורשיה ומוקי לה אביי רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם סיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעלה קודם שמת וקסבר אביי ידו דבעלה כידה ולא יותר הלכך כשמת ואין ליבם בה אלא זיקה גריעא ידו דיבם מידה ונכסים בחזקתם לדעת ב"ה וב"ש פליגי ואמרי נשואה ידו עדיפא מידה וכשמת יד היבם כידה ויחלוקו א"ל רבא אי דנפלו לה כשהיא תחתיו כ"ע ל"פ דידו עדיפא מידה ואפ"ה ב"ה מודו דשקלי יורשי הבעל בנכסים אלא אידי ואידי דנפלו לה כשהיא שומרת יבם ורישא דלא עבד בה מאמר קודם שנפלו לה הנכסים הלכך זיקה לא מהניא ולא מידי בנכסים וסיפא דעבד בה מאמר וב"ש לטעמייהו דאמרי לעיל בפ' ד' אחין מאמר קני כדתנינן בש"א אשתו עמו וכו' וב"ה לטעמייהו דאמרי לא קני ואע"ג דלב"ש ודאי ארוסה משוי לה לדחות בצרת אחותה משום אחות אשה כדקתני אשתו עמו מיהו לא כודאי נשואה משוי לה למיקני יבם כולה ירושה אלא כספק נשואה ויחלוקו אמר רב פפא דייקא דמתני' כותיה דאביי דסיפא בדנפלו לה כשהיא תחת הבעל ואע"ג דקשיא מתה פי' דייקא דקתני נכסים הנכנסין וכיוצאין עמה מאי נכנסין ומאי יוצאין לאו נכנסין לרשות הבעל ויוצאין מרשות הבעל לרשות האב ואע"ג דקשיא מתה פי' דאדמפליגי בגופה של קרקע ולאחר מיתה לפלגו בחייה ולפירות הואיל וטעמא משום דידו כידה ותו לא מידי דודאי דייקא כותיה וקשיא ליה מתה:

2מתה מה יעשו בכתובתה. תוס' פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ח.) בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל מה יעשו וכו' עד ובנכסים הנכנסין והיוצאי' צריך להיות הנכנסין ויוצאין:

3עם יורשי האב. ועיין ג"כ במה שכתבתי בשם הרמב"ן ז"ל פ' מי שמת סוף סי' ט':

4נכסים בחזקתן. כדמפרש ואזיל כתובה בחזקת יורשי הבעל כלומ' עיקר כתובה ותוספת ונכסי צ"ב בחזקת יורשי הבעל דלכ"ע הוי נכסים שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל ויבם עומד במקומו דבעל בנכסי צ"ב נמוקי יוסף אבל שם ס"פ מי שמת משמע דגריס וכתובה בוי"ו כמ"ש לשונו שם סי' ט':

5ונכסי מלוג. שהן הנכסים הנכנסים ויוצאין עמה הן בחזקת יורשי האשה והא דבסיפא אמרי ב"ש יחלוקו וברישא מודים דהכל בזכותה ומוכרת לכתחלה משום דרישא מיירי כשהיא בחיים והויא איהי ודאי שהקרן שלה ממה נפשך ואינהו ספק ולא אתי ספק ומוציא מידי ודאי אבל סיפא הואיל ומתה הללו באין וטוענין מכח ירושה והיבם טוען מכח ירושה הלכך שניהם ספק וספק ויחלוקו. נמוקי יוסף והוא תירוץ רבה בגמרא: אבל רש"י ז"ל גריס וכתובה בויו גם הרי"ף ז"ל וכמו שכתבתי בפ' מי שמת בסי' ט' ע"ש גם עיין במה שכתבתי אמתני' בשם הר"ן ז"ל לקמן בכתובות פ"ח סי' ז': וביד פכ"ב דהלכות אישות סי' י' ובספ"ג דהלכות נחלות ובטור אבן העזר סי' ק"ס: