מלאכת שלמה על משנה יבמות ד:ה

1מצוה בגדול לייבם וכו'. עד סוף סימן ו' וביד פ' שני דהלכות יבום סי' ו' ז' ח' ט' ובטור א"ה סי' קס"א:

2לא רצה מהלכין. ואיתא בברייתא בדקתני אביי קשישא קרובה ללשון מתני' בפ' כיצד אשת אחיו (יבמות דף כ"ד.) וז"ל מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרים אצל גדול ע"כ. וכתוב בסמ"ג אומר ר"י דבחיזור האחין הגדול קודם וכן משמע בפ' שני דיבמות שאמר הולכין אצל קטן משמע קטן הימנו וגדול משאר האחין מדלא קאמר מהלכין אל כל האחין ע"כ:

3אלא חוזרין אצל הגדול ואומרים לו או חלוץ או ייבם. איכא לפרושי בבאה מחמת טענה כמו שכתבו תוס' ז"ל בפ' אע"פ דף ס"ד אבל הנכון נראה דכופין אותו לחלוץ או ליבם אפי' אינה באה מחמת טענה דהיינו דבעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה וכו' ואיתה בתוס' ר"פ המדיר: