מלאכת שלמה על משנה יבמות ח:ג

1עמוני ומואבי. פ' כהן משוח שחטא דף י' וביד פי"ב דהל' איסורי ביאה סי' י"ח י"ט כ"ב כ"ג כ"ד וברפט"ו:

2אבל נקבותיהן מותרות מיד. בגמ' בברייתא מפיק לה ר' יהודה מעמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ור"ש מפיק לה מעל דבר אשר לא קדמו וכו' דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדש דרכו של איש לשכור ואין דרכה של אשה לשכור. ומ"מ עיין ברב המזרחי סוף פרשת אלה הדברים. [הגה"ה בספר הלבוש דאבה"ע סי' ד' ס"ב מצאתי כתוב והנקבות מותרות מיד שנתגיירו דכתיב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ודרשינן מדכתיב עמוני ומואבי ולא כתיב עמון ומואב דהוי שם כלל האומה וכולל זכרים ונקבות ש"מ דאתי למעוטי עמוני זכר ולא עמונית נקבה וכן מואבי הזכרים ולא מואביות נקבות אע"ג דגבי ממזר נמי כתיב לשון זכר ממזר ולא דרשינן ולא ממזרת והתם לא שייך לומר שם האומה קאמר אלא לשון זכר הוא שאני התם שהכתוב קראו ממזר שפירושו מום זר כלומר כל מי שיש בו מום זרות ואפי' נקבה ע"כ]:

3אחד זכרים ואחד נקבות. דכתי' אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה בין שהם זכרים בין שהם נקבות הכי דריש לה ר' יהודה ור"ש דייק דכתי' בנים אשר יולדו בנים ולא בנות:

4ר"ש מתיר את הנקבות מיד. בהרי"ף והרא"ש ז"ל וכן ג"כ בירוש' ליתיה גם בקצת ספרים ל"ג ליה:

5ואם לדין יש תשובה. מה לעמון ומואב שכן נתפרש טעמן על דבר עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט היא תשובה שהביא הרמב"ם ז"ל אמנם במסקנא בגמ' אמרי' מאי תשובה א"ר יוחנן דהכי פרכי ליה רבנן לר"ש עריות יוכיחו שלא אסר בהן [הכתוב] אלא שלשה דורות: [הגה בנמקי יוסף הלשון שתי דורות] בת בתו אסורה לו לבד דהוי דור שלישי שהן בכלל ועשה בהן נקבות כזכרים וכי פרכת מה לעריות שכן כרת ומצרי ואדומי אינם אלא עשה דלאו הבא מכלל עשה עשה חלל דחייבי עשה יוכיח כגון כ"ג שנשא אנוסה או מפותה שהיא לו בחייבי עשה דכתי' בתולה יקח ולא בעולה ואסורה הבת כבן וכי פרכת מה לחלל שכן יצירתו בעבירה ולפיכך נקבות כזכרים עריות יוכיחו שאין יצירתם בעבירה ואסר הכתוב בת בתו כבת בנו אף אני אביא מצרי ואדומי שיהיו שוין הנקבות כזכרים ומאי דקאמר לא כי ה"ק דגם בחלל לא מודינא לכו דאין חלל מחייבי עשה אלא מחייבי לאוין ול"ד כלל למצרי שהוא עשה:

6ממזרים ונתינים אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות כו' בגמ' שאלו את ר"א ממזרת לאחר עשרה דורות מהו א"ל מי יתן לי דור שלישי וטהרנו כלומר דבר שאי אפשר הוא דלא חיי כדי שלא יטמעו כשרים בדורותיו ופרכי' והתנן ממזרים אסורים ואיסורן איסור עולם ומשנינן דידיע חיי דלא ידיע לא חיי דידיע ולא ידיע עד תלתא דרי חיי טפי לא חיי ע"כ. וכתוב בספר אגודה מנעורי הוקשתי אמאי לא פריך מקרא גם דור עשירי ונראה דהוא סבור דבדורות אחרונים לא חיי כדי שלא יטמעו בהן להכי פריך ממתני' ע"כ: