מלאכת שלמה על משנה יומא ד:ד

1בכל יום חותה בשל כסף וכו'. ע"ס ה"פ וביד פ' שני דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ה':

2בפי' ר"ע ז"ל שהתורה חסה וכו' פי' כדתנן בפי"ב דנגעים ויליף לה התם מקרא:

3ר' יוסי אומר בכל יום חותה וכו'. תוס' ר"פ קדשי קדשים ובת"כ פרק ג' דפרשת אחרי מות ועיין במה שכתבתי פ' א"ל הממונה זוטא סי' ה':

4והיום ארוכה. כדי שיתן ידו למטה מזרועו ואז תהא זרועו מסייעתו רש"י ז"ל: ולשון הרמב"ם ז"ל שם ביד כדי להקל על כ"ג שלא ייגע ע"כ. ובגמ' תנא בכל יום לא היה לה נשתק פי' רש"י ז"ל טבעת בראשיה לקשקש ולהשמיע קול משום ונשמע קולו והיום הזה היה לה דברי בן הסגן: ובירושלמי גרסי' נרתק פי' ריב"א ז"ל כעין נרתק של עור היה עשוי סביב ידה של מחתה לאחוז בה שלא יכווה משום דכל כלי מתכות חם מקצתו חם כולו ולפיכך היה צריך היום נרתק יותר מבשאר הימים לפי שהיו הגחלים שוהין במחתה זמן הרבה עד שהיתה חמה ביותר ופריך בירוש' ואינו חוצץ ומשני קובעו במסמר כלומ' ע"י מסמרין היה נקבע אותו נרתק לבית יד שיהא בטל ויחשב כגוף המחתה: