מלאכת שלמה על משנה יומא ה:א

1הוציאו לו את הכף ואת המחתה. ביד פ"ד דהלכות עבודת יוה"כ כולה פרקין עד סוף סימן יו"ד ובבבלי וגם בירושלמי פריך מחתה הא תנא ליה בפירקין דלעיל נטל את המחתה ועלה לראש המזבח וחתה וירד ומשני (הגהה ז"ל ה"ר יהוסף ז"ל פי' בתלמוד מחתה דהכא לאו היינו מחתה דלעיל אלא זו המחתה היתה מחתה שבה היה הקטרת ואותה המחתה לא לפני לפנים אלא נטל ממנה מלא חפניו קטרת והניחה שם ונטל את המחתה של האש הנזכר למעלה ע"כ) התם מחתה דגחלים הכא מחתה דקטרת לחפון מתוכה דתניא הוציאו לו כף ריקן מלשכת הכלים ומחתה גדושה של קטרת מלשכת בית אבטינס וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף ותו פריך בגמ' כף ביום הכפורים למה לי מלא חפניו אמר רחמנא ומשני משום דלא אפשר דהיכי נעביד ניעייל מחתה והדר ניעייל קטרת בחפניו הבאה אחת אמר רחמנא בגחלים וקטרת ולא שתי הבאות דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת נשקליה לקטרת בחפניו ונחתיה למחתה דגחלים עלה וניעול. כי מטי התם היכי ליעביד נשקליה בשניה ונחתיה למחתה דגחלים השתא לפני מב"ו אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה על אחת כמה וכמה הלכך לא אפשר וכיון דלא אפשר עבדינן כדאשכחן בנשיאים כף אחת מלאה קטרת:

2הגדול לפי גדלו. בבבלי וירוש' אפי' כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין:

3והקטון לפי קוטנו. אפי' כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים:

4וכך היתה מדתה. בגמ' בברייתא אמרי' כיצד הוא עושה חפינה שנייה שבפנים מן הבזך לתוך חפניו אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו ויש אומרים בשניו לאחר שהניח את המחתה בארץ וידה של בזך כלפי בין זרועותיו ומעלה בשני גודליו ומושך את ידה בגודליו לצד גופו מעט מעט עד שמגיע ראש ידה לבין אצילי ידיו וראש הבזך מגיע לגובה פס ידו וחוזר ומחזירה דרך צדה לתוך חפניו כמי שהיתה וצוברה על הגחלים כדי שיהא עשנה שוהה לבוא וי"א מפזרה כדי שיהא עשנה ממהר לבוא וזו היא אחת מעבודות קשות שבמקדש:

5נטל את המחתה בימינו. לפי שהיא כבדה ואפי' בזמן ששניהם שוין וכמעשה דר' ישמעאל בן קמחית שהיה מחזיק הכף בימינו כמלא חפניו מ"מ זו חמה וזו צוננת שאל"כ לא הוה נקיט לכף בשמאלו דאטו יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא פי' שהכף שבו הקטרת בשמאל והמחתה שבה הגחלים בימין. ולשון הרמב"ם ז"ל שם בפ"ד כבר בארנו שההולכה בשמאל פוסלת בדם הקדשים ובשאר העבודות לפיכך היה מן הדין שיוליך המחתה בשמאלו וכף הקטרת בימינו אבל מפני כובד המחתה ועוד שהיא חמה אינו יכול לסבלה בשמאלו עד הארון לפיכך נוטל המחתה בימינו וכף הקטרת בשמאלו ע"כ כלומ' דאע"ג דבעלמא מדאורייתא בשמאל פוסלת הכא כיון דלא אפשר בהכי אכשר רחמנא:

6לבין שני הפרוכות. פי' רש"י ז"ל בפ' שני דייני דאלו הפרכות היו במקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה שלמה בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את ההיכל גבוה מאד ולא יכול בנין בעובי אמה להתקיים בגובה כ"כ ולהרחיבו לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או את קדש הקדשים ועשו שתי פרוכות וביניהן אמה ואותן פרכות נעשו מקדשי בדק הבית ע"כ. ונראה מן המכלול עלה נ"ב וגם משרש פרך דגרסינן פַּרְכִיוֹת וז"ל שם ורז"ל אמרו קבוץ פרכת פרכיות ותלה בחופת בנו פרכיות שחורות חברו אותו כחבור מלכיות או תחתיות וכן אמרו קבוץ פרפרת פרפריות ע"כ:

7ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד. ואצל הכותל הצפוני היה ראשה כפול ופרופה בקרס זהב כלפי החוץ ובו נכנסין לפני לפנים כדקתני מתני' אליבא דרבנן החיצונה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון ור' יוסי דאמר אין שם אלא אחת פריפתה בצפון היא דבהא לא פליג דכניסתו לתוך חלל בית קדש הקדשים בצפון הוה:

8צבר את הקטרת וכו' גמ' תנן במתני' כמ"ד בברייתא צוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבוא:

9דרך כניסתו. בגמרא ילפי' לה מקרא דכתי' ויבא שלמה הבמה אשר בגבעון לירושלם וכי מה ענין גבעון אצל ירושלם היה לו לכתוב מירושלם או מן הבמה אשר בגבעון לירושלם אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלם לביאתו מירושלם לגבעון מה ביאתו מירושלם לגבעון פניו כלפי במה כדרך ביאתו אף יציאתו מגבעון לירושלם פניו כלפי במה כדרך ביאתו וכתבו תוס' ז"ל אע"ג דביאה דרך אחוריו לאו שמה ביאה כדאמרי' פ' שני דשבועות הנכנס לבית המנוגע אפי' נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור מדאיצטרי' והבא אל הבית דרך ביאה אסרה תורה יציאה דרך אחוריו שמה יציאה כדאמרי' הכא דאע"ג דכתי' ויצא אל המזבח יוצא דרך אחוריו כתלמיד הנפטר מרבו עכ"ל ז"ל. והביאו להאי בבא הם ז"ל בפ' ידיעות דף י"ז ובגמ' פ"ק דחולין דף י':

10ומתפלל תפלה קצרה. תענית פ"ג דף כ"ד:

11שלא להבעית את ישראל. וביד פ"ד דהלכות בית הבחירה סימן ב':