מלאכת שלמה על משנה יומא ז:ה

1כהן גדול משמש בשמנה בגדים וכו' ר"פ ד"מ אמרי' אע"ג דמכנסיים קודמין ללבישה מדכתיב יהיו על בשרו מ"מ תנא אקדים לכתנת בריש מילתיה הואיל וקרא נמי אקדמיה דכתיב כתנת בד וכו' וטעמא דקרא משום דמכסיא כוליה גופא עדיפא ליה ע"כ:

2במצנפת. מכאן הוכיח הרמב"ן ז"ל בפרשת תצוה דמצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו אלא שמפני שכ"ג צונף בה ראשו ומגלגל ומחזיר סביב ראשו כפל על כפל לכן נקראת מצנפת אבל של כהן הדיוט קראה הכתוב מגבעת מפני שקושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים על ראשו כעין מגבעת שהוא כובע כדברי אונקלוס כי מגבעת כמו מקבעת בחלוף גימ"ל בקו"ף ע"כ והיא דעת הרמב"ם ז"ל בר"פ שמיני דהלכות כלי המקדש ובירוש' מפני מה כ"ג משמש בשמנה כלים ר' חנניא חברון דרבנן אמר כנגד המילה שהיא לשמנה ימים ע"ש בריתי היתה אתו. מפני מה אינו משמש בבגדי זהב מפני הגאוה א"ר סימון ע"ש אל תתהדר לפני מלך א"ר לוי שאין קטיגור נעשה סניגור ע"כ:

3בסיפא דמתני' י"ס דגרסי ולמי שצורך הצבור בו. בסוף פי' ר"ע ז"ל צריך לומ' זה משוח מלחמה וגם מי שצורך הצבור בו. וז"ל הרמב"ם ז"ל וכמו כן כל מי שצורך הצבור בו נכנס תחת מאמר וכל בני ישראל אתו ע"כ. ובילקוט רמז קל"א בספר שמואל כתוב בשם ילמדנו א"ר לוי דואג לא נטרד אלא שהיה ממרא ב"ד אמר לְשָאוּל אין נשאלין אלא למלך בלבד א"ל אבנר ועמשא אמרו רבותינו נשאלין למלך ולב"ד ולמי שצורך הצבור בו ודוד צורך הצבור היה בו והיה ממרא ואומר אין נשאלין אלא למלך בלבד א"ל חזור על כל הסנהדראות וחזר ואמרו לו כשם שאמרו אבנר ועמשא ולא שמע אליהם ויסוב דואג האדומי ויפגע הוא מה הוא אלא שהם לא פגעו בו א"ל הקב"ה מתורתי אתה מורד עלי אני מוציאה מתוך מעיך שנאמר חיל בלע וגו' שהיה משנה לתלמידו והיו סופגין וכו'. וביד פ' עשירי דהל' כ"ה סי' י"ב ושם הכ"מ נתן טעם לשבח למה ששינה הרמב"ם ז"ל לשון הברייתא דבברייתא דבגמ' גרסי' השואל פניו כלפי הנשאל והוא פירש השואל פניו אחורי הכהן הנשאל ע"ש: